יומני היקר

   אין הווה בלי עבר ...

אך אומרים שלא בריא לחיות בעבר ,

יש לחיות  בהווה ולחשוב על העתיד

אני מהרהרת : מהו ההווה שלי עכשו?

א. אבא שלי שנחשב לפי גילו בתעודת הזהות קשיש,

השיחות הקצרות היומיומיות עמו , הוא לא מדבר באריכות,

והשיחה מסתיימת : נדבר מחר...

ערבי הששי שאנחנו מקפידים לבקר אותו, להביא תבשיל של דג שהוא אוהב, שהיה רגיל אליו ,

הוא מקדש על היין , אנחנו יושבים עמו שעה קלה ,

  וכך שוב עובר לו השבוע ...

ב. המשפחה הקרובה שלי : בנותי  הנפלאות , , ונכדַי  המקסימים שאין אהובים מהם.

   החיוך שלהם, החיבוק , הדיבור ,העיניים שאומרות כל כך הרבה...

    אם הייתם מכירים אותם לבטח גם אתם הייתם מתאהבים בהם

ג. העיר שלי , שאני לא מוכנה לעזוב.

  מגיל 9 אני גרה כאן, הים שנמצא מול ביתי ...הים שמביא שלווה .

ד. שני חוגים בהם אני נמצאת , נהנית.

ה, שירים עבריים , נכון נוסטלגיים, אך אי אפשר בלי נוסטלגיה.

ו. שני תלמידים ( פרטיים) , שעוזרים לי להמשיך במקצוע ההוראה שאני כה אהבתי, אוהבת ואֹהב.

ז. המצלמה שלי שמסייעת בידי לראות, להבחין בפרטים שפעם לא הייתי מבחינה בהם,

   לצלם ולהעלות חלק מהצילומים בבלוג.

ח. החברות הוירטואלית הנפלאה,שנוצרה עקב פתיחת הבלוג , שממכרת , אך ההתמכרות כהנעימה !