יומני היקר

כל היום  נושבת רוח

הדגל שעל המרפסת משחֵק איתה בתופסת

הוא  עולה אל על ,

 ושוב  צונח...

 הוא מתחבא מאחורי המעקה.

אני מעבירה אותו שיפנה לכיוון הרחוב

והוא חוזר לסורו

הוא שוב משתובב...

                                   תמונה מחלון המטבח

הלב ממאן לשחוק

הרדיו מנגן כל היום  שירים נוגים

עוד כשעתיים הם יתחלפו

לאט... בהדרגה...

ראשית הפחות עצובים

עד שיגיעו השירים השמחים

שירים למדינה

שחוגגת יום הולדת ! ( או כפי שכותבים בשפת המחשב:יומולדת )

בינתיים...

אני לא מאזינה לסיפורים העצובים,

אבל קראתי בכל הבלוגים

ועיני דמעו...

באחד מבכה נערה את אביה,

בשני נערה ,שתמיד כל כך מצטיירת כעליזה ,את אחיה

ועוד...ועוד...

קראתי גם בעתון על אותה אִשה שנִשאה  וילדה עוד ילד ( אח לשתי בנותיה)

ורק לאחר שפרשה לגִמלאות

נפרדה מהאיש שלה, הטוב והמבין שהיה אב לבנותיה היתומות

ופנתה

למכתבים שששלחה לאישהּ הראשון ,

מכתבים שלא קִבלה עליהם תשובה מעולם,

עד שנודע לה שבעלה נעדר ... שבעלה חלל...