יומני היקר

זה ספור של מישהי שלא קוראת בכלל בלוגים, ולכן אני יכולה ( ברשותה) לספר אותו.

דינה ( שם בדוי) אוהבת כלבים,

בילדותה היו לה כלבים , וכשנִשאה היו לה שניים.

מסיבות שונות הם נעלמו, והוחלט לא לגדל יותר בביתם כלב, .

כלב הוא יצור חי, שזקוק לטיפול כל החיים.

כלב צריך להאכיל . 

כלב זקוק לטיפול רפואי מידי פעם.

כלב   זקוק שידאגו לו.

כלב צריך להוציאו לטיולים.

בן זוגה- משה- ( שם בדוי) עבד מידי פעם מחוץ לעיר והיה חוזר בשעות מאוחרות.

דינה  ידעה שלא תעמוד בטיפול בכלב, ולכן לא דובר יותר על רכישת כלב נוסף.

הם לא גרים בבית עם גינה, וזה קושי נוסף לגדל כלב בתוך דירה בבלוק משותף.

והנה לפני כחודש משה, שטייל עם חברים באזור מרוחק ראה יחד עם חבריו כלב נטוש.

ברחמיו הרבים ואהבתו לכלבים לקח את הכלב והביאו לביתו.

-הבאתי אורח , אמר לדינה.

דינה הופתעה

הכלב גדול , לא מתאים לבית קטן.

משה ניסה לומר לה כמה הכלב נחמד, שקט וכו'

משה נעדר  מהבית לעתים קרובות בענייני עבודה.

מי יטפל בכלב?

מי ידאג לו?

מי יודע מה עבר על הכלב?

דינה הציעה לכלב מים ואוכל ,

  אך חששה להתקשר לכלב , לא לִטפה אותו

( וכן חששה שאולי הוא נושא מחלה כלשהי)

משה חשב לקחת את הכלב לוטרינר בבוקר.

( זה היה יום שבת, המרפאות סגורות, גם צער בעלי חיים.

היא ידעה שאין מצב להשאיר את הכלב בביתם, אין מי שיטפל בו.

הבית קטן , לא מתאים לכלב ( הוא דיי גדול, ספרה לי)

היא שאלה אותי, אם זה מעיד עליה שהיא חסרת רחמים...

משה מצא פתרון לכלב באחד הקיבוצים הסמוכים .

  כך זה נראה , לכאורה...

 היה כבר מאוחר , בקבוץ סרבו לקבלו.

 הכלב נשאר ללון בביתם של דינה ומשה.

 משה נאלץ לנסוע מחוץ לעיר לשלושה ימים,

 הכלב הועבר לשמירה במוסך קרוב לביתם.

 משה השאיר לו אוכל.

ושוב , לאחר שמשה שב לביתו, שב הכלב עימו...

משה הבין שזה לא מקום לכלב,

 והמשיך בחיפושיו

 הכלב הועבר  לחבר באחד הכפרים הדרוזים ,

 אך אִמו של החבר חששה לטלאים הקטנים,

 למרות שהכלב לא נגע בהם לרעה...

 ושוב משה המשיך בחיפושיו...

לבסוף נמצא אדם שהסכים לקבל את הכלב,

 יש לו חצר גדולה ובית פרטי ,

 ועוד שני כלבים שקבלו את הכלב בחמימות וסבר פנים יפות

 משה המשיך לדאוג למזונו של הכלב.

 משה המשיך לבקר את הכלב,

 ואפילו לקח אותו לטיול עם חברי הקבוצה, שבהתחלה הביעו התלהבות והבטיחו את עזרתם ,

אך כשזה הגיע לידי מעשה כולם נעלמו .

כאשר הכלב הוחזר לבעליו החדשים (לאחר הטיול)

הוא קפץ עליו בשמחה,

 ורק אז הבין משה שמצא בית חם לכלב , שמישהו נטש אותו

 ולמזלו הוא מצאו .

 ולסיום משהו משעשע

  גיבושון לכלבים ...