יומני היקר

                   קוראי הקבועים יודעים , שמידי םפעם אני נוסעת ברכבת ,

  וגם כותבת מידי פעם פוסט  על הנסיעה , וזה אחד מהם, אם מישהו לא קרא (:

               הנסיעה ברכבת

  נכון הרכבות מאחרות לפעמים,

 אבל הקרונות חדשים , ומנסים להכניס שיפורים

 כשנאלצים לנסוע בתחבורה ציבורית

 יש עדיפות לרכבת ...

                        לפני כשבוע נסעתי ברכבת ,

                          וזה הרגיז אותי...!

                             על השולחן נכתב בטוש [בלתי מחיק]

 בדרך חזרה הרכבת היתה עמוסה.

 היה מקום פנוי ליד שני בחורים , שהמזוודה שלהם הענקית

 היתה מונחת על שני הכסואת הפנויים.

 אשה אחת שאלה בנימוס: האם אתם יכולים להזיז את המזוודה?

 בהתחלה שניהם לא הגיבו.

אמרתי להם שבקרון הזה יש מתקן מיוחד למזוודות . המושב שלהם היה ממש קרוב למתקן.

אחד מהם הגברתן, שידו היתה מקועקעת עם כוכבים ענקיים ( מציינת זאת כעובדה )

ושערו היה משוח ואסוף במין קוקו קטנטן , התבונן, הקשיב ,אך לא זז מכסאו.

השני , שנראה צעיר יותר אמר לי: תכניסי אותה לשם, והתכוון שאשים אותה בין המושבים.

עמדתי נדהמת  ואמרתי : אתה מדבר אלי? שאני ארים את המזוודה הענקית הזו ?

  ( גם אם היתה מיניאטורית זו היתה חוצפה  מצידו) 

 ואז הגברתן ציווה עליו : נו, תשים את המזוודה שם !...( במתקן)

 למזלם של כל הנוסעים ההוא נרדם- לא לפני שדיבר עם מישהו בקולי קולות ,

  ואפילו שר לנו בדרך  בקולי קולות שיר שניסה להִזכֵר בו

  והשני שיחק עם הפלאפון שלו .

 האִשה שישבה מולי מייד שקעה בספר ששמו: "האיש שצפה ברכבות" ( צירוף מקרים מעניין),

  ומבע עיניה העיד , שאיננה מרוצה מכל הרעש שסביבה.

 לאחר שההוא התעורר שם את הנגן שלו בקולי קולות, כנראה לא שמע מעולם על "אוזניות".

  אף אחד לא העֵז להעיר לו .

  אפילו  בחור צעיר שישב לידו, לאחר שהאשה ירדה מהרכבת.

 קצת לפני שהגעתי למחוז חפצי הם ירדו , ואחד הנוסעים אמר :

                               ברוך שפטרנו !...

 ועוד משהו...

  כשהגעתי לאחת התחנות , כמובן שמתי את הכרטיס כדי לעבור ,

 ברגע שעברתי דחפה אותי אשה אחת , אמרה סליחה ,

  ורק אחר כך קלטתי שבעצם כנראה הצליחה לעבור אתי ביחד ( בכרטיס שלי)

  בהתחלה לא קלטתי , ורק בדקתי את  התיק שלי כדי לראות את הארנק נמצא בו,

   חשדתי שהיא גנבת...

                    מה קורה פֹה ?