יומני היקר

  בשנים האחרונות אנו חוגגים את ראש השנה עם אבא שלי 

   במקום בו  הוא גר ,מעֵין דיור מוגן .

 כולם לבושים בבגדי חג,

 הנשים עדויות בתכשיטיהן .

  שולחנות מכוסים במפות לבנות ,

 תפוחים , דבש , גרגרי רימון  וגפילטע פיש כבר על השולחנות,

  בקבוק יין , שתייה קלה.

 דיירי המקום ואורחים מסביב לשולחנות ,

 יש מנחה לערב שראשו מכוסה  בכִּפה

  מברך על היין,  מברך על תפוח בדבש

 מוסיף עוד הסבר לחג

 והארוחה מתחילה ...

 הכל שקט, על מי מנוחות

 המגישות מתרוצצות , ומנסות לרַצות את כולם.

 ה"שכנים" שלנו לשולחן בדרך כלל אותם השכנים.

 הפעם ישב מימיני אדם מבוגר ,אלמן ,

   שהשנה משום מה לא חגג עם משפחתו.

הוא התחיל אתי בשיחה ואמר לי שהוא "שכן" לחדר של אבי,

 והדגיש שהם באותו הגיל ,

 סיפר לי שהגיע לכאן לפני כארבע שנים,

עקב פטירתה של אשתו ,

בעיניו ראיתי געגועים עזים...

 סיפר על מחלתה ...

 סיפר   על חייו כבעל מפעל רהיטים, עצמאי,אמיד למדי, אולי אפילו עשיר ,

 יבואן וכל עושרו  וממונו חילק בין ילדיו

עם מות אשתו האהובה. 

יש לו תחביב לפסל תמונות בעץ ,

   וכשאבא שלי עבר חדר

ועבר לידו הוא נתן לו במתנה את אחת מיצירותיו.

 הוא הדגיש שאבי  היחיד שזכה למתנה ממנו.

 הוא טען שאנשים לא יודעים להעריך את עבודותיו, שחלקן תלויות על הקיר ליד חדרו.

 על ידו השמאלית היה חרוט מספר של יוצא שואה ,

 הוא סיפר לי שאשתו , למרות היותה בת 11-12 שרדה את השואה,

 ובחייה זכתה לתרום  לנזקקים.

 היא עצמה מעולם לא נזקקה לצאת לעבודה,

 הוא דאג לכל מחסורה.

 זו היתה שיחה בערב ראש השנה...

 אנשים  זקוקים למאזינים...

 אנשים זקוקים לדבר ...לספר...

 המשכנו לאכול ...

   נִפרדנו באיחולי שנה טובה,

     בתקווה להִפּגש גם בשנה הבאה!

  זכויות יוצרים לתמונה

www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=15...

 אם מישהו עדיין זקוק למתכונים אני ממליצה על הבלוג הזה

 [שהגעתי אליו במקרה]

 http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=686060

                         ~ המשך חג שמח ושבת שלום~