יומני היקר

               דמי  חנוכה

מנהג מעות חנוכה,מסורת ארוכת שנים.

 המנהג לתת לילדים דמי חנוכה הוא מנהג  , שיש לו כמה סיבות ומקורות.

 אחת הסיבות להעניק דמי כיס לילדים בחנוכה הוא כדי שיוכלו לתרום כסף לצדקה.

משמעות כסף בחנוכה הוא מעניין:

 כסף הרי אינו עושר לכשעצמו. אי אפשר לאכול כסף, אי אפשר ללבוש כסף,

 כסף אינו מעניק לנו אושר רק מעצם קיומו.

 אך כסף מסמל יכולת להשיג לעצמנו כמה דברים.

 חנוכה מזכיר לנו את החירות שניטלה מהעם היהודי,

 את הרכוש שנגזל מהם או נהרס, ואיך למרות הכל – הצליח העם היהודי

 להפיח תקווה חדשה באמצעות כד שמן אחד, שהספיק לאור גדול

. חג חנוכה מסמל חירות שבה אנו יכולים לקחת חומר ולהשתמש בו

למטרות רוחניות נעלות, לצרכי החג, לתרומה לעניים, להדלקת נרות.

 מעות חנוכה משמשות לעיתים גם במשחק סביבונים של הילדים.

 כך שהקשר בין כסף וחג חנוכה יכול לסמל את הקשר בין רוח וחומר.

כיצד אנו יכולים להשתמש בחומר, כסף, לא למטרות גשמיות חומריות דווקא

 אלא גם למטרות רוחניות. לשמוח, לחגוג בעצמנו וגם לשמח אחרים

 ולהאיר להם את החג.

 המסורת היא לתת כסף לילדים בחנוכה בשווי מועט.

 דמי כיס קטנים ולא הרבה כסף. המטרה היא מה שהמטבעות מסמלים,

 ולא שווים.

 כך למשל בשירו של חיים נחמן ביאליק

"דודי נתן תשורה לי, פרוטה אחת שחוקה".

 חנוכה הוא חג של הילדים.

 היוונים גזרו על היהודים שלא ללמוד תורה,

 וחנוכה מסמל את החירות שלנו ללמוד, את חשיבות חינוכו של הדור הצעיר,

 לכן בחנוכה נותנים כסף לילדים, דמי חנוכה וכן מתנות וממתקים כדי לשמח אותם,  

בספר ההלכה "שולחן ערוך" מובא כי אסור להשתמש באור נרות החנוכיה.

דוגמה לשימוש אסור היא ספירת כסף לאור החנוכיה.

לפיכך מחלקים דמי חנוכה כדי לזכור את קדושת הנרות.

ומשהו בעניין נרות....

מאיזה נר מתחילים להדליק? 

את הנר הראשון קובעים בצד ימין של החנוכיה. לידו קובעים למחרת את הנר השני.

 לידו מעמידים אחר-כך את הנר השלישי, וכך הלאה. אבל בהדלקה מתחילים תמיד דווקא מהנר החדש.

 כלומר - מדליקים קודם את הנר השמאלי וממשיכים להדליק משמאל לימין.

   הנר הימני יהיה תמיד האחרון להדלקה.

                               כל אחד הוא אור  קטן, וכולנו אור איתן !