לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2010

עין הוד מהזכרון הפרטי שלי...מדברי אבא שלי....


 

 

      אני סבורה שלכל אחד  יש   קשר כלשהו  לכרמל,

      מקום מגורים בעבר או כיום , בני משפחה שגרים שם,  טיולים באזור , אהבת הארץ...

      ובלי קשר אישי כולנו חרדים למה שקורה שם...

      אני למדתי שם לאחר לימודי התיכוניים, ופעם ידעתי לקרא לכל פרח שצומח שם בשמו.

     

     בחרתי לספר כאן את ספורו של אבי . 

 

    עין הוד הוא כפר אמנים  ושוכן בדרום הכרמל


 

  נקרא על שם הכפר הערבי הנטוש עין ח'וד

  וכן על יסוד הפסוק המקראי "הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו" (תהילים צ"ו ו).

  ב-1949 לאחר שתושביו הערביים של הכפר עין חוד נטשו אותו (והקימו בסמוך כפר חדש באותו שם),

  יוּשב המקום בידי עולים מאלג'יריה

  שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב  בצרופה.

  ב-1953 הפך המקום לכפר אמנים על ידי מרסל ינקו, אמן דאדא נודע, וקבוצת אמנים.

 ינקו, שהיה גם אדריכל , שימש באותה עת ממונה מטעם הקרן קיימת לישראל  על איתור שטחים עתידיים

 להקמת פארקים לאומיים והגיע לכפר הנטוש עין חוד.

 הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר על ידי כוחות הביטחון ולשכנע את הממונים במחלקת התכנון, 

 לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום.

 בתי הכפר עין חוד לא נהרסו ושימשו בסיס להקמת היישוב, 

 ב-2 לדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשריפה בכרמל .

             [זה מויקיפדיה]

 

                  

אבל לאבא שלי יש זכרון אישי מ-עין הוד...

 

הייתי איש צעיר, ניצול שואה נשוי ואב לתינוקת...

חפשתי מקור פרנסה , ולמרות שהייתי בחור ישיבה בעברי התחלתי את צעדי הראשונים כרפתן!

לאחר שחרורי מהצבא,התחלתי לעבוד כפועל בניין מטעם חיל ההנדסה ב"תל השומר".

 אחד המנהלים של האתר  גילה את חריצותי ואת יעילות העבודה ,

הזמין אותי למשרדו כדי ללמוד את תוכניות הבניה .

עד מהרה הפכתי למנהל בניין האתר .

לאחר שהסתיימה העבודה כולנו פוטרנו.

 מרסל ינקו ,שהיה האדריכל הציע לי לבוא לעין הוד לסייע בהקמת היישוב.

 

יצאנו לעין הוד של אותם הימים...

 

ארבע משפחות , שלוש מהן קרובי משפחה והרביעית ידידת משפחה מאותו אזור בגולה.

ידענו חיים קשים.

אשתי ניהלה את המסעדה היחידה והראשית בכפר .

האמנים , שהפכו לאחר מכן למפורסמים מאוד...

לא תמיד שלמו את חובם בזמן

ואולי לא שלמו בכלל...

אנחנו שלא היה לנו קשר לאמנות חיינו חיים פשוטים, בלי שרותי בריאות,

  בלי בתי"ס ספר וגנים

 ( הילדים הלכו לגן בניר עציון, הקבוץ הסמוך)

 בלי מרכזי קניות...

מכונית לא היתה לנו כמובן...

וכשאשתי עמדה ללדת את הילד הבכור של עין הוד , אחת הציירות הסיעה אותה לחיפה!

 

שנתיים שרדנו בכפר , ואז פנינו לישוב אחר להתגורר בו.

האמנים ברובם היה להם בית נוסף, והגיעו לשם רק בסופי שבוע.

כיום גרים שם כמובן, המצב שונה לחלוטין.

יש מוזיאון קבוע ,צימרים לנופש נבנו שם , והכל היה  פסטורלי עד...

 

                            ***

 

ואת זה קבלתי היום במייל- מטוס כיבוי שריפות.

http://www.youtube.com/watch?v=xzwS8Gv27J8

                

 

  *** ובסוף  הפוסט הזה

                         אני מביעה תפילה שתסתיים כבר השריפה

                         ו...שהלוואי וירד עלינו גשם !

 

THE RAIN, THE PIANOכנסו לקישור המדהים!

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 4/12/2010 18:30   בקטגוריות זכרונות אבי, עין הוד  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

110,425
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)