כך קִבלתי-לא שיניתי
עם חלק גדול הזדהיתי,
במיוחד החלק השני.....
לפני שנהייתי אמא לא ידעתי שקיימת השעה 6 בבוקר ביום שבת…
לפני שנהייתי אמא החלטתי לצאת לסרט, ויצאתי. בלי לדאוג לבייבי סיטר,
בלי לחשוב איך לארגן את הילדים בזמן, בלי להכין את הבית, הבקבוקים, והמוצץ ספייר.. פשוט יצאתי….
לפני שנהייתי אמא קראתי ספרים. הרבה ספרים. בשקט, ברוגע, בערב, בלי להירדם אחרי 2 עמודים…
לפני שנהייתי אמא, היתה תחתית לסל הכביסה (באמת, היא היתה שם!).
לפני שנהייתי אמא, הלק בציפורניים החזיק לי יותר מאחה"צ אחד…
לפני שנהייתי אמא, יכולתי כשחליתי, להתכרבל עם שמיכה מול טלוויזיה, לשתות תה בשקט,
לישון שינה מבריאה באמצע היום, ולא לבשל, לנקות ולטפל בעוד 3 קטנטנים שחולים יחד איתי…
לפני שנהייתי אמא לא ידעתי לבשל. לא ידעתי לאפות. לא ידעתי מה זה מידה מעל 38….
לפני שנהייתי אמא, הוצאתי את המייבש כביסה מהבית כי חוץ מלתפוס מקום,
לא הבנתי מה השימוש שלו…
לפני שנהייתי אמא, לא עברה כל יום מחדש סופת הוריקן בתוך הבית. סופה
אשר מרוקנת את כל תכולת המגירות, ארונות, ושידות על השטיח בסלון…
לפני שנהייתי אמא, החשבון בסופר פארם אף פעם לא עלה על 100 שקל…
לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא חזרתי מ"שופינג" בקניון עמוסת שקיות, ששום דבר בהן לא בשבילי..
לפני שנהייתי אמא, חוץ מראש השנה ופסח, לא חגגתי שום חג…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי איפה נמצא בסופר אגף החטיפים.
לפני שנהייתי אמא, חשבתי ש"לחץ בוקר" מדובר רק בפקקים…
אבל- ♥♥♥
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה אושר זה לספר סיפור לפני השינה ולשיר לילה טוב לאוזניים
קטנות ומשתוקקות…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה מרגש לעבור הכל שוב בפעם הראשונה- גלגול, זחילה, הליכה…
לפני שנהייתי אמא, לא חייכתי וצחקתי כל כך הרבה במשך היום…
לפני שנהייתי אמא, לא הכרתי כל כך הרבה שכנים, אמהות וילדים בשכונה….
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כשביד אחת מוחזק תינוק, כמה מאות דברים אפשר לעשות ביד השנייה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שהקול הכי יפה בעולם הוא- של הילדים שלך
צוחקים…והריח הכי טוב בעולם הוא זה שמסניפים מהצוואר של התינוק שרק קם מהשינה….
לפני שנהייתי אמא, לא הערכתי את אמא שלי כמו שאני מעריכה אותה היום…
לפני שנהייתי אמא, לא חשבתי שאפשר להיות כל כך מאושרת
ממשפט אחד קטן של הילד שלך: "אני אוהב אותך, אמא".
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי עד כמה אפשר לאהוב עוד יצור עלי אדמות בצורה כל כך עוצמתית,
וטהורה ומרגשת ומפחידה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שיש בתוכי כל כך הרבה כוח, לעמוד במצבים בלתי אפשריים.
כמו לידה. ו"חופשת" לידה….
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי עד כמה אפשר לדאוג כל כך רק מעליה של 3 מעלות במדחום…
וכמה הכל מסביב מתגמד עד שהן יורדות סוף סוף…פתאום הבנתי ש"העיקר הבריאות"
זו לא סתם קלישאה.
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שאפשר להנות כל כך כשמניחים עלי כובע של פיראטים,
תוקעים לי חרב ביד, ומאלצים אותי להיות "קפטן הוק"…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי
שקיימת בכלל התלבטות אם
לזרוק דף עם כמה קשקושים צבעוניים עליו…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי לאיזה טונים הקול שלי יכול להגיע, כמה חסרת סבלנות
אני יכולה להיות לפעמים,
ובכלל בכלל בכלל לא הכרתי את המושג "רגשות אשמה"…
לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא היה לי צורך כל כך חזק להתרחק מהבית. וגם אף פעם לא
הרגשתי צורך כל כך חזק לחזור אליו אחרי דקה וחצי שהתרחקתי ממנו…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי איזה תחושת סיפוק מרגישים כשעוד 3 ביסים נכנסים לפה קטנטן וסרבן…
לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא מצאתי את עצמי מנדנדת את עגלת הסופר בתור לקופה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר להסביר בתירוץ
אחד בלבד- "זה ההורמונים אחרי לידה…" וגם למשוך את זה כמה שנים טובות…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר לעשות באחה"צ אחד-
בישולים, חוגים, הסעות, חברים, החתלות, אמבטיות, שיעורים, בקבוקים, ונשימה…
לפני שנהייתי אמא, לא יצא לי לזמזם לעצמי בלי לשים לב- שירים של "רינת בארץ המילים"…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שכזה מרתק לעקוב אחרי חבורת נמלים בגינה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה עצבים ומחשבות נאצה יכולים להיות על המסכן שהתקשר
הביתה אחרי שסוף סוף הצלחתי להרדים את הקטן … (לא קשור בכלל שאני שכחתי לסגור את הטלפון…)
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שספיידרמר (ספיידרמן) אוכל פפפון (מלפפון), וש"אבא הוא ילד מאד מעצבן"..
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי ששום דבר לא ישתווה להרגשה שהילד שלך מחבק אותך. ומניח עליך ראש…
ואת רוצה לחכות עם הרגע הזה עוד קצת, ועוד קצת, לפני שיגדל…
לפני שנהייתי אמא, לא הרגשתי צורך להתפלל להודות ולאמר 20 פעמים ביום "טפו, טפו, טפו" על הקסם
הזה שיש בעולם.
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי מה זה להיות אמא.
ועכשיו כשאני יודעת- לא אחליף את זה לעולם!
ולחוגגים את היום:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה