יומני היקר

בהמשך לפוסט

הקודם  

 בדרך לירושלים בקרנו בתצפית שער הגיא

שמענו הסבר מתחת עץ החרוב על הקרבות הקשים ופריצת דרך בורמה

 ואפילו שרנו...באב אל ואד

 (ואגב למע שלא יודע זרע פרי עץ החרוב נקרא קרט

 מיוונית  קרטיון,ששימש בימי קדם לשקילת אבני החן. השימוש בזרעי החרוב כיחידת משקל נוצר

 כיוון שפעם חשבו שלכל זרעי עץ החרוב, בכל פרי, יש אותו משקל בדיוק.

**********************************************************************

משם נסענו לכותל המערבי ( שהוא הקדוש ביותר כי היה קרוב לקודש הקודשים-הדביר)

 ברור ששמתי פתק בכותל ....

 לאחר מכן נכנסנו למנהרות הכותל

כיום חשופים לעין המבקר ברחבת הכותל רק כ- 57 מטרים מן הכותל המערבי,

 במנהרות הכותל עוברים המבקרים מתחת לבתי העיר העתיקה,

 ופוגשים בחלקי הכותל הסמויים מן העין:

רחוב שנשתמר בשלמותו מימי בית שני, מנהרה מימי החשמונאים, שרידי בית כנסת בן אלף שנה ועוד.

כאשר הוחל במלאכת ניקוי הכותל נחשפה כניסה אל מנהרה באורך 488 מטרים, העוברת בסמוך ליסודות החומה מערבית של הר הבית. ובה החלקים העתיקים ביותר של החומה. ביניהן האבן הגדולה ביותר שאורכה 13.6 מטרים, רוחבה 4.5 מטרים וגובהה 3.5 מטרים.

(משקלה של האבן נאמד ב - 570 טון. טון= 1000 ק"ג).  

תחושת קודש להלך על האבנים

במקום שבו  הלכו אבותינו    לפני 2000 שנה!

ואז הלכנו    לבית השרוף  

 הוא המחיש שלא רק נהרסו אבנים, אלא נהרגו אנשים....

 נתגלו במקום עדויות לאנשים שחיו שם

 בצילום כוסות אבן [אבן ולא חרס, כי היא לא סופגת טומאה]ששמשו את בני המשפחה שגרו שם.

 וצילומים מהסיור בשכונות השונות ,שגם שם אפשר לטייל לפחות יום שלם

 ישן מול חדש  על כל שעל וצעד...

והיה מישהו שהשקיף עלינו מלמעלה...

 כאן רואים את חבלי הכביסה , היה יום מיוחד לכביסה בו התכנסו כל הנשים

 שמעו סיפורים

 סיפרו סיפורים

 והתעדכנו בכל הפרטים של השכנים....