( למי שקשה ההליכה שיקח רכב חשמלי), גם לדווש כל הדרך נראה לי מעייף .
טוב, אז ציפורים היו, אבל לא כפי שציפיתי וכנראה יהיו יותר עוד כחודש ,חודשיים
כשיהיה להם ממש קר בארצות הקור וינדדו לשם.
פגשנו אנפות הבקר
צילום מגוגל
מגלנים ,שיש להם מקור ארוך ומעוקל כלפי מטה בצורה שמזכירה מגל
צילום מגוגל
בשמיים עפו העגורים והשמיעו את קולם
הבחורה שהסבירה * » העגור הוא ציפור אנושית להפליא: ראשית, הוא דוגמא מדהימה לזוגיות. זוג עגורים לעולם לא ייפרד,
ואם אחד מבני הזוג מקפח את חייו, האחר יעדיף להישאר אלמן על פני התחברות לאחר. הנאמנות הזו מאפיינת גם את יחסם למשפחה כולה.
את רוב היום יעבירו העגורים בקרב התא המשפחתי ורק לקראת ערב או בעת הנדידה יחברו למשפחות אחרות ויטוסו בלהקות גדולות.
המין הנפוץ בארץ, הוא עגור אפור (Grus grus).
* לא הכירה את השיר המופלא
ושמחה לשמוע שיש שיר כזה...
מה שהפתיע אותנו
ריבוי הפרפרים באיזור
כל הדרך הם ליוו אותנו ורפרפו לידינו
ולא תאמינו אבל גם פרפרים נודדים ...
כן. נשמע מוזר, אבל לא רק ציפורים נודדות אלא גם הפרפרים. סיבת הנדידה קשורה
בעיקר בהישרדות.הפרפרים הבוגרים הנודדים בלהקות, מחפשים אחרי אתרים חדשים
עם צמחייה שתוכל להמשיך לקיים אותם. פרפרי דנאית המונארך האמריקאית למשל נודדים במחזוריות מצפון ארצות הברית ומקנדה ומשם דרומה דרך טקסס למקסיקו וחזרה.
מה שמעניין הוא שמאחר וחייהם קצרים, אותם בוגרים שיצאו לדרך לא חוזרים חזרה לארץ מוצאם.
אלה שחוזרים, הם הצאצאים שלהם. ממחקר שנעשה, הסתבר שהם יודעים את הדרך
חזרה על פי הצופן הגנטי שקיבלו בתורשה מהוריהם. מה שאומר שידיעת כיוון הנדידה היא תכונה שהפרפרים האלה נולדים איתה. בארץ קיים סוג של פרפר בשם:נימפית החורשף. שצבעו כתום,
עם כתמים שחורים ולבנים. שגם הוא נודד ועובר בנדידתו דרך כל העולם אבל שלא כמו הדנאית,
הוא מקיים אוכלוסיות במקומות רבים ושונים. מה שהופך אותו לאחד מהפרפרים הכי נפוצים בעולם. אחת הסיבות לנדידתו היא שהאוכלוסייה שלו נעשית כל כך גדולה
שיש סכנה שהמזון לא יספיק והוא נאלץ לעזוב את המקום ולעוף לחפש מקום אחר
שיש בו מזון נוסף לצאצאיו.
בארצנו נודד מין זה בלהקות מדרום לצפון.
ואת זה צלמתי במצלמה שלי הקטנה
פרפר הדנאית
אנפות הבקר [צולם מרחוק]
וצילום שאהבתי במיוחד....
וגם זה היה בטיול
בלכתנו מצאנו על הדרך זוג סנדלים של ילדה,
שערנו שנפלו מתוך הרכב וחשבנו שכאשר נראה ילדה יחפה ,
נבין שאלה סנדליה ונמסור לה,
ואכן כך היה כשהגענו למצפור השקנאים ( שבדיוק לא הופיעו ברגע זה)
מצאנו את הילדה בעלת הסנדלים ואת הוריה , שכלל וכלל לא ידעו שאבדה סנדליה..