יומני היקר

        
 בפתח
                                                      

  שבט הוא חודש, שחורף ואביב נפגשים בו - הוא הגבול בין שיא
              החורף לראשית האביב.   

מקור שם החודש ומשמעויותיו: מקור השם בבלי - "סבטו" מלשון "מכה", על שם הרוחות הנושבות בו.

 יש הטוענים כי שם החודש הוא מלשון "ענף זמורה", המסמל את פריחת האילנות בחודש הזה.

 "עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיות עֵץ?"

"אַתָה וָודָאי מִתְלוצֵץ"- אמר העץ.

"לא ולא", אמרתי- "בְּרצִינוּת גְמורַה,

זה טוב או רע?"

"רע?" תָמַה העץ. "מדוע?"

"ולא אִכְפַּת לְךָ שאתה תָקוּעַ כָל הַשָבוּעַ?"

"איֵנֶנִי תָקוּעַ, אני הֲרֵי נָטוּעַ"

"ולא מִתְחָשֵק לְךָ לפעמים לָלֶכֶת לְבָקֵר חֲבֵרִים

או לִרְאות מה נשמע בִמְקומות אֲחֵרִים?"

"אֵין לי כָל צורֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.

צִיפורים מְזַמְרות לי בְאופֶן קָבוּעַ

פָרְפָרִים לי נושְקִים, מְלַטֶפֶת הרוח

וּלְנֶגֶד עֵינַי- כָל הַאופֶק פָתוּחַ."

"וּבַלָיְלָה כְשֶכוּלם יְשֵנִים- אז מה?"

"בלילה אני מַאֲזִין לַדְמָמָה

וְשומֵעַ

אֵיךְ נושֶמֶת הַאֲדָמָה

אֵיךְ פֵירות מַבְשילים

אֵיךְ יורדים הַטְלָלִים

וּבְתוךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוזָלִים וַאֲנִי שומֵר עַל שְנָתָם."

"אני אוהב אותך עץ" - אמרתי

וְהָלַכְתִי אֶל גַנִי

וְנָטַעְתִי לי עץ מוּל חָלונִי.

{כתבה: דתיה בן דור}

    לפני כשבועיים לאחר שירד הגשם

צלמתי את הטיפות ,

 וטיפה נשארה לה כך תלוייה

כאילו שנשרה לה מהאף ....