יומני היקר

אחדים –
זאת אומרת שלא כולם.
אפילו לא הרוב אלא המיעוט.
בלי להביא בחשבון את בתי הספר, ששם מוכרחים,
ואת המשוררים עצמם,
אנשים אלה הם שנים לאלף.

אוהבים –
אך אפשר לאהוב גם מרק עוף עם אטריות,
אוהבים גם מחמאות וצבע תכלת,
אוהבים צעיף ישן,
אוהבים לעמוד על שלהם,
אוהבים ללטף כלב.

שירה –
אבל מה זאת בעצם שירה.
לא אחת ניתנה לכך
תשובה רעועה.
ואני אינני יודעת ואינני יודעת ונאחזת בזה
כבמעקה גואל.

כך כתבה  ויסלבה שימבורסקה, המשורת שהלכה השבוע לעולמה

אינני זוכרת במדוייק היכן שמעתי לראשונה עליה

המשוררת הפולניה , כלת פרס נובל לספרות,   בגיל 88 בביתה שבקרקוב, פולין.

שימבורסקה היתה מעשנת כבדה, ומתה בשנתה לאחר שנאבקה בסרטן ריאות. "היא מתה מוקפת משפחה וחברים",

מסרה קטרז'ינה קולנדה-זלסקה, עיתונאית וחברה קרובה של המשוררת שימבורסקה

  היתה ללא ספק המשוררת הפופולרית ביותר בפולין, אולם ברוב העולם לא שמעו על היוצרת הביישנית

בעלת הדיבור הרך לפני שזכתה בפרס נובל.

הוועדה שהעניקה לה את הפרס כינתה אותה "המוצרט של השירה", אישה המשלבת בין האלגנטיות של השפה

עם "הזעם של בטהובן" - והתמודדה עם נושאים רציניים בהומור.

"היא גילתה הבנה כלפי אחרים, הבינה את חולשותיהם וגילתה כלפיהן סובלנות",

ספד לה שר התרבות הפולני, בוגדן זדרובסקי, בהודעה רשמית לתקשורת.

שימבורסקה נולדה ביולי 1923 בקורניק שבמחוז פוזנן, במערב פולין. בילדותה עקרה עם משפחתה לקרקוב, שם גרה כל חייה.

 מגיל צעיר הפגינה כישרון כתיבה, ואביה, כך סיפרה, נהג לשלם לה דמי כיס בעבור כל שיר שכתבה. בתקופת נעוריה,

בזמן מלחמת העולם השנייה,

היתה פעילה בשירות המחתרת האנטי-נאצית.

ב-1945 התפרסם לראשונה בעיתון שיר פרי עטה - "אני מחפשת מילים". עם תום המלחמה למדה סוציולוגיה וספרות פולנית

 באוניברסיטה היגלונית בקרקוב. בהמשך דרכה החלה לפרסם תרגומים לשירה צרפתית. בין 1953 ל-1981 עבדה כעורכת

וכמבקרת תרבות בשבועון הספרותי של קרקוב. חלק מהמסות הספרותיות שלה שפורסמו בעיתונים ראו אור גם כספרים.

שימבורסקה נמנית על השלישייה המובילה של יוצרים בשירה הפולנית בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה,

לצדם של טדיאוש רוז'ביץ וזביגנייב הרברט. מבין ספרי שיריה: "אטלנטיס", "סוף והתחלה", "שלהי המאה" ובשבח החלומות".

 ספרי השירה הרבים שפרסמה תורגמו למגוון שפות זרות, וזיכו את המחברת בפרסים ספרותיים נחשבים,

ביניהם פרס גתה לספרות ב-1991 וכאמור פרס נובל לספרות, שהוענק לה חמש שנים מאוחר יותר.

בנאום קבלת פרס הנובל דיברה על טבעם יוצא הדופן של החיים, על כך שהיתה שמחה לומר לקהלת שאין חדש תחת השמש,

אבל לא כך הם פני הדברים. "זה מה שכתבת, קהלת. אבל אתה עצמך נולדת חדש תחת השמש. ובלשון השירה,

שבה לכל מלה יש משקל, שום דבר אינו רגיל או נורמלי. שום אבן ושום ענן מעליה. שום יום ושום לילה שבא בעקבותיו,

 ומעל לכל שום קיום של אף אחד בעולם הזה".

בשנת 2005 ביקרה שימבורסקה בישראל.

חמישה קבצים של שיריה ראו אור עד עתה בעברית: "אטלנטיס", "סוף והתחלה", "שלהי המאה", "בשבח החלומות" ו"נקודותיים"

 (כולם בתרגומו של רפי וייכרט). השפה הפשוטה שלה, נטולת המטאפורות או ההתחכמויות האינטלקטואליות,

ההומור, עומק המחשבה, ומגוון הנושאים האנושיים שהיא עוסקת בהם -

 כל אלה הפכו את שירתה לפופולרית גם בקרב מי שאינם חובבי שירה מושבעים.

היא כתבה :

אחרי כל מלחמה

מישהו חיב לנקות.

סדר כלשהו

הרי לא יתרחש מעצמו .

שירתה עוסקת בזמן, בהסטוריה, בקוסמוס ביחס האדם לסובב אותו, בעולם ומלואו.

היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר.

יהי זכרה ברוך!