יומני היקר

השושנה נובלת
 האבן נשברת
אך הידידות
 לעולם נשארת...

 לעתים אחרי שאני מצלמת ,

 הצילום מתקשר לי לנושא לפוסט,

 כמו בצילום הוורדים

הוֶרד הנבול {שבעיני הוא יפה }הזכיר לי את יומן הזכרונות של פעם,

כל הזכויות שמורות לאתר: נוסטלגיה

כשהיינו ילדים ,

וכל אחד מחברי הכתה כתב שורות למזכרת , שודאי חלק מכם הקוראים זוכר אותם

המפורסם ( והנדוש) היה:

על החלון ישבתי

ולך זכרון כתבתי

ופתאם נפל העפרון

 וזה כל הזכרון

או:

 מה אכתוב לך לא אדע

שיר ספור או אגדה ?

ולכן אכתוב לך שתי מלים

ישמרך האלהים!

וּפִנת העברית: ( פעם היתה לי  פִּנה כזאת בבלוג)

  שושנה או ורד ?

{מתוך האתר של השפה העברית}

* כותרת הפוסט כמובן משירה של המשוררת לאה גולדברג

              
למדני אלוהי
ברך והתפלל
על סוד, עלה קמל
על נֹגה פרי בשל
על החֵרות הזאת
לראות לחוש לנשום
לדעת לייחל להיכשל....