לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

מסע לפולין- פוסט מס' 3


 המשך......

 

 

 אינני יכולה להסביר במלים כל מה שחוויתי שם....

אינני יכולה להסביר את כל הרגשות , המחשבות , ההרהורים

הדמעות

אפילו  אינני יכולה להסביר מדוע רציתי לנסוע לשם,

אך אינני מצטערת ולוּ לרגע שהייתי שם

שנסיתי להבין את מה שקרה שם

שנסיתי

 ולא הבנתי !

איך ניסו להכחיד עם שלם

לאומים נוספים

רוע לב

אכזריות

שנאה

קריעת תינוקות וילדים מאמהות ואבות

פרידה ממשפחות שלמות

השפלה איומה

לקיחת כבודו של אדם

עינויים

אטימות

אדישות

אכזריות

אכזריות

חוסר אנושיות

אכזריות

 

 

 

מצאתי כעת במחברת שהיתה איתי את המילים האלה שכתבתי לאחר שעלינו לאוטובוס:

 

אושוויץ

אני אחרי...

לא מסוגלת לכתוב

ואולי לא הייתי שם....

 

הייתי שם

 הלכנו על  אדני הרכבת

ראשי היה מורכן

 לידי חברה הלכה בראש מורם

אמרה שבאה להראות לכולם שהנה שבנו לכאן כְּעַם !

 

עמדתי שם במקום בו נלקחו הסבים שלי , שלא הכרתי מעולם!

 

עמדתי במקום בו אמי ( ששרדה את השואה) נפרדה מאחיה המבוגר ממנה בשנתיים ( ששרד גם הוא )

ואמרה לו : להתראות

 

עמדתי שם!!

לא מאמינה !!!

בכיתי שם...

הזדעזעתי שם ....

 

ובביתן בו מוצגים מאות ואולי אלפי פריטים באחד מהם חשתי שאני עומדת להתעלף

המדרגות עמדו לידי

לחדר הזה לא נכנסתי

 

ישבתי על אחת המדרגות  דוממת , שתקתי

ומבלי לומר מילה קמתי....

 

נזכרתי בספוריה של אמי שהלכה כל בוקר ברגל קילומטרים בכתונת דקה בשלג ובכפור לעבוד בבית החרושת לנשק

ואחיה כעבור שבועיים עבר לעבוד בכבישים במחנה פלאשוב.

 

בקרנו במספר מחנות , המקום הקשה ביותר היה אושוויץ, אושוויץ בירקנאו כי שם נשארו שרידים אמיתיים ולא רק אנדרטאות

צריפים מאז,

 הצריפים שששוחזרו

 

 השער עם השלט : העבודה משחררת !



כמעט ושמענו באוזנינו את המוזיקה שליותה אותם שם

 

המספרים על הבתים

בלוק מספר 10, הבלוק היחיד שחלונותיו אטומים

 



 

בו היתה מרפאה של ניסויים , ניסויים באנשים שלא היה צריך בחתימתם לאישור....

ציקלוני הגז

מזוודות שהאנשים הביאו איתם

מפתחות של הבתים, כי  חשבו שיחזרו לביתם

ועוד....

 

לא אתאר כאן יותר

קשה .... 

 

 

ראינו שם צילום אוויר של המחנה ,צילום של האמריקאים, כלומר: הם ידעו ושתקו!

גם הבריטים ידעו!

 

 

 

 



 באושויץ-בירקנאו יש קיר  שמשני צידיו תמונות , צילומים שנלקחו מהמזוודות של האנשים שהובאו לכאן.

אנשים לקחו אלבומי תמונות איתם....

 



 

על קיר זה מצאתי חלק משירו של יצחק קצנלסון .

 

 איך אשיר - והעולם נהפך עלי שומם?

איך אנגן, בעוד ידים אפרך?

היכן מתי? מתי אני מבקש, אלי, באשר כל גל אשפה שם מתרומם,

באשר תל אפר שם: - הגידו-נא, איה אמצאכם ואיך?

 

__________________________________________________________________________

 

שירת התקווה שספרתי לכם בפוסט הקודם היתה לצלילים האלה

 

מרגש....

 

 

 

 

ותודה למדריך שהביא לנו קלטת מרגשת זאת.

נכתב על ידי נ*גה , 22/7/2012 22:15   בקטגוריות מסע לפולין  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

111,293
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)