יומני היקר

אני אוספת את הדודלים היפים של גוגל , המוקדשים לאולימפיאדה, חשבתי להביאם לכאן בסופה ,

אך בעקבות הנושא החם אני מעלה כעת    

28.7

30.7

31.7

1.7

ואותו דודל במספר מצבים

וזה מאמש

 מקרים הזויים בתולדות האולימפיאדה

שחייה בסגנון חופשי, 1960, אולימפיאדת רומא.

המשחה האולימפי הוא אולי המקרה היחיד בתולדות האולימפיאדה בו שחיין

שהגיע בזמן ארוך יותר מהמקום הראשון, קיבל את מדליית הזהב.

באותם הימים, הנצחונות נקבעו על ידי פאנל שופטים,

ואילו השעון האלקטרוני הוצב כיועץ בלבד. כשפאנל השופטים התכנס

כדי לדון בקרב השחייה ההדוק בין השחיין האוסטרלי ג'ון דוויט

לבין השחיין האמריקאי לאנס לארסון, הם קבעו 2-1 לטובת דוויט.

 לאחר ההכרעה, נבדקו השעונים והתגלה כי לארסון שעט במהירות של 55.1 שניות, לעומת דוויט שהגיע קצת אחריו בזמן של 55.2 שניות.

 אך כיוון שהשופט הראשי כבר החליט להעניק את מדליית הזהב לדוויט,

 הוא הורה לשנות את הזמן של לארסון ל-55.2 שניות.

 מהלך זה עורר מחאה ציבורית גדולה, אך ללא הועיל.

ריצת מרתון, 1904, אולימפיאדת סנט לואיס.

מרתון 1904 היה אחד האירועים המוזרים ביותר בתולדות האולימפיאדה

 והוא זכה לכינוי "המרתון מהגיהנום". המארגנים לא ידעו כמעט כלום

 על יצירת תשתית ראויה לריצה; המרתון התנהל בסוף אוגוסט,

בשעות הצהריים כשהטמפרטורה נושקת ל-33 מעלות והלחות מטפסת ל- 90%.

המירוץ התקיים על כבישים מאובקים שהתמלאו עוד ועוד באבק מהסוסים

שהורשו לדהור לצד הספורטאים, ואם לא די בזה,

לאורך המסלול הוצבה רק עמדת מים אחת, אחרי כמעט 20 ק"מ.

התנאים היו כל כך קשים שאף אחד לא שם לב שהאצן האמריקאי פרדריק לוטז,

שהגיע למקום הראשון, בעצם תפס טרמפ בחלק גדול מהמסלול.

רק כאשר קיבל את מדליית הזהב מאליס רוזוולט, הוא התוודה שזו הייתה מתיחה.

 האצן הבריטי שהגיע למקום השני, תומס היקס הוכרז במקומו כמנצח,

אך גם הוא לא זכה בצורה הגונה לחלוטין. במהלך הריצה, קצת אחרי הק"מ ה-30,

 היקס ביקש לפרוש, אבל מאמניו לא נתנו לו. הם רקחו לו קוקטייל של ביצים,

ברנדי וסטריכנין שהעניקו לו את הכוח להמשיך. כיוון שבאותם הימים לא היו חוקים מגבילים, הניצחון של היקס נכנס להיכל התהילה.

אך הסיפור ההזוי ביותר ממרתון האימים היה של פליקס דה סוטו קארוואחאל,

דוור קובני בן 29 שאהב מאוד לרוץ והחליט מטעם עצמו לייצג את המדינה.

 פליקס העני עלה על אוניה לניו אורלינס, תפס טרמפים במעלה נהר המיסיסיפי

 והגיע לסנט לואיס בדיוק לרגע ההזנקה. אך כיווון שלבש מכנסיים ארוכים

 ונעל מגפיים גבוהים, ההזנקה התעכבה. פליקס מיהר לקצר את מכנסיו

ולהתאים עד כמה שאפשר את קוד הלבוש.

בשלבים הראשונים הוא הוביל את הריצה, מה שנתן לו די זמן לעצור ולשוחח

עם עוברי אורח, להתאמן על האנגלית שלו או לפשוט על מטע תפוחים.

 גם כשחטף כאב בטן ונאלץ לשכב על הכביש כדי לנוח, הוא לא התייאש.

למרבה הפלא הוא סיים במקום הרביעי וחזר למולדתו כגיבור לאומי.

 וכמובן למי שעדיין לא גילה יש לנו בישרא בלוג   אולימפי  של טליק

    *לאחר עריכה:  ממליצה להתעדכן   בלוג אולימפי

                      מהיום: שייט אולימפי