הנושא החם
מקום אהוב בילדות
מחזיר אותי שנים רבות
לשכונת ילדותי
שכון 'עמידר' (שכיום נושאת שם אחר ) בפאתי העיר , שפעם נקראה 'המושבה' .
הגעתי לשכונה הזאת בהיותי בכתה ג'
והתגוררתי בה שנים רבות.
שכונה שבה כולם הכירו את כולם .
היה רחוב ראשי עם רחובות קטנים הנקראים שבילים
שבילים על שמות פרחים .
הבתים היו בעלי קומה אחת עם קיר משותף לשכנים - דו משפחתיים
ולכולם היתה גינה
ומחסן .
.
הכניסה לבית בשביל קטן ומסביבו פרחים בוורוד- לבן
מהסלון יצאנו למרפסת פתוחה ומשם לגינה
ממולנו היו צריפים ובצד השני גם בתים בעלי שתי קומות.
לא היו גורדי שחקים !
בית הספר היה בקרבת מקום
גן ילדים בחצר של השכֵנה
וכמובן מכולת שכונתית , שבה כולם קנו ב'הקפה' .
משחקי ילדים, משחקי שכונה
וקריאת האִמהות לשוב הבייתה , כי מאוחר...
שכונה שקטה ונחמדה 
בשירו של שלמה ארצי בנוף ילדות
הוא שר :
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח,
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח...
למרות כל השנים שחלפו להן
בהגיעי לשכונה אני חשה תחושה של התרגשות
געגועים לתקופה
לילדוּת של אז
למשחקים שבחוץ
לקִרבה
לשכנוּת הטובה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה