האמת שתכננתי אתמול לכתוב על סרט והצגה (לעתים דיי רחוקות אני הולכת לסרט, אך אחרי כל כך הרבה ביקורת ושבחים
החלטתי גם אני לצפות בסרט: "למלא את החלל" , אך כבר רותי ק. ידידתנו ( למי שקורא אצלה בבלוג)
כתבה על הסרט והשארתי שם תגובה
שמרוב ציפיה
היתה לי מעט אכזבה
אכן היה מעניין ואני בכל זאת ממליצה !
נושא דיי כאוב על רגשות , אהבה , אנוכיות ועוד .
מי שרוצה לקרא יותר ימצא באינטרנט את תוכן הסרט .
להצגה לא הלכתי ( "קוויאר ועדשים" ) , שמעתי בקורות שצוחקים רבות
ולא מעבר לזה ...
כך יצא....
מקווה ללכת להצגה הבאה,
היום במסגרת אירוח אורחים מחו"ל נסענו ל'ראש הנקרה' ' מקום שלא מאכזב אף פעם לאוהבי נוף ואוהבי צילום .
והנה מקצת מן התמונות :
מבט מלמעלה
קרוניות הרכבל
בנקרות
סלעים שדומים לפני אדם
מים בששון
שפני סלע שיצאו לטייל
רגל הפיל שהטבע יצר
ועוד מהנוף הנפלא
ולפני שובנו הביתה אכלנו במסעדה על אם הדרך , יקרה אך האוכל היה טעם מאוד!
וויתרנו על קינוח ( הלחם הטעים, ממרח הזיתים וסלט הירקות לא בתמונה )
ותמונה זאת צולמה מהמסעדה
ולאא יכלתי לוותר על צילום הפרחים שהזכרתי בפוסט הזה:
בנוף ילדוּתשפורחים שם בראש הנקרה
שבנו הבייתה שמחים , ואז תקפה אותי אלרגיה
למזג האוויר החמסיני הזה...זהו , עבר...שבתי לאיתני .
ועוד דבר: תודה לכל המגיבים הרבים בפוסט :
לימוד שפת היידיש ( אידיש) , הופתעתי לטובה כמה אוהבים את השפה 
* ומשהו לנושא החם : ספרים
אני קוראת כעת את הספר :רביעי בערב/יעל הדיה- עדיין אין לי דעה ,
מלבד העובדה שלדעתי השפה הכתובה צריכה להיות שונה ( לפחות קצת) מהשפה המדוברת ,
ובספר זה שפת היומיום ( המעט גסה , אם להגדיר כך) שגורה בפי הגיבורים , לי אישית זה לא מתאים.
וזה מזכיר לי שבסרט שהזכרתי לעיל נאמר שם הביטוי הרווח: " זה לא מרגיש לי..."
קצת צורם לשמוע זאת מפני אנשים חרדים שהשפה האידית שגורה בפיהם
וגם אם עברית הם מדברים (לדעתי) הסלנג רחוק מהם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה