לפני זמן כתבתי פוסט על דמעות
דמעות עצב לשמע בשורה רעה
ומייד לאחר מכן לשמע בשורה טובה , גם דמעות
דמעות אושר !
אותה הפעולה לשני אירועים שונים !
היתכן ?
וחפשתי בגוגל את הסיבות לדמעות
מדוע האדם בוכה?
לכאורה התשובה לשאלה למה אנשים בוכים היא פשוטה.
אנשים בוכים כי הם נמצאים במצוקה, עצובים או שמחים.
אבל תשובה כזו רחוקה מלספק.
למה למשל יש צורך בדמעות?
המיסתורין גדל אם לוקחים בחשבון שבני אדם הם בעל החי היחיד שבוכה.
שאר בעלי החיים מייללים, מקוננים, נאנחים או גועים אבל לא בוכים.
הטבע מלא בהתנהגויות או תכונות משונות שייחודיות לבעלי חיים מסוימים. למשל,
החדק של הפיל או ריקודי החיזור המרהיבים של עגורני החול שאין שני להם. אבל ברשימת התופעות יוצאות הדופן בטבע,
בכי של בני אדם עומד במקום גבוה מאוד.
כמובן שאם נשאל אנשים שונים סביר שהם לא יחשבו שהבכי מוזר מכיוון שהוא מהווה חלק אינטגרלי מחייהם.
תינוקות מכריזים על קיומם בבכי, ועל פי מחקר שנעשה לאחרונה,
נמצא שנשים בוכות 5 פעמים בממוצע בחודש בעוד גברים בוכים רק פעם אחת.
נזכרתי בנושא כשקראתי אצל "קיימן" את הפוסט הנרגש הזה
"גם אמא" צרפה חלק משיר
שכאן מובא כולו ללא שם המחבר/ת ( שמשום מה לא נכתב בשום מקום)
הרחק מעל העננים-עוד יש שמים
המוסיפים להיות כחולים-בעת סופה.
מתוק שם אור השמש לעיניים
ולפעמים-ניתן לצוד יונת שלום במעופה.
דמעות נתנו-כדי לשטוף ולא לבלוע
לנקות בהן את האבק מעל הלב.
וכשהלב נקי- אפשר שוב להמריא יותר גבוה
לחוש ...שסך הכל גם זה חולף.
אל תאחר להתעורר- כי השמחה היא גם שלך
כל יום הוא חג !
לבש הטוב שבבגדיך
תפוס את היֵש.
אל תתייאש אל תתעקש אל תחכה שתתבקש
שלא תסע לה-עוד רכבת בלעדיך..................
ואני נזכרתי בשיר הגברים בוכים בלילה
לפעמים אתה רוצה כך כך לבכות
והבכי לא יוצא...
ולפעמים הדמעות זולגות מעצמן ( כפי שכתבה מרים ילן-שטקליס)
לפני שנים כשנפטר הדוד שלי בהיות בן 50 בלבד נסענו מספר שעות לאחד היישובים בו התגוורר
קמנו מוקדם בבוקר, הגענו עייפים לאחר ליל שימורים , ועד היום זכורה לי ההלוויה שלו.
משום מה הוחלט ביישוב לומר הספדים ולאחר איחור רב וההספדים שנמשכו זמן רב התחילה ההלוויה.
שבנו הבייתה עצובים , כואבים .
לא בכיתי ...
ביום המחרת שבתי לעבודה , נאלצתי לכתוב הצהרה על העדרותי ,
כי דוֹד הוא לא קרוב משפחה ראשון ולא היה לי זכות ליום חופשה בגין הלוויה !
הצהרה אפשר היה לתת ליומיים, אבל שבתי לעבודה, לא רציתי להעדר יום נוסף !
ורק שם , בעבודה ! כשספרתי לחברה את סיבת העדרותי ביום האתמול
בבוקר
פרצו הדמעות
ההתרגשות והעייפות של יום האתמול, הכאב והצער
האובדן
גרמו לבכי מר.
למי שמעוניין לקרא עוד על בכי ודמעות
למרות שקראתי שהבכי הוא תגובה ייחודית של בני האדם יש הסבורים שהפיל מגיר דמעות צער.
כבר צ'רלס דרווין כתב כי מגדלי הפילים ההודיים בגן-החיות של לונדון טוענים שהפילים בוכים בדמעות בעיתות צער.
הפסיכואנליסט השנוי במחלוקת והמחבר הפורה ג'פרי מוסאייף מאסון (Masson)
פירסם ספר שנקרא "כשפילים בוכים: חיי הרגש של בעלי-חיים" (1995).
שֵם הספר נגזר מן העדות של דרווין, שהיא טענה המקובלת בקרב רבים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה