יומני היקר

שעת צהריים , כמעט חג ...

ואני בדרך לבקר אותה שם...

בלילה חלפו מחשבות בראשי

והרהרתי ביני לבין עצמי שבחלוף השנים

מתרבים הגעגועים

זה לא שהחיים לא ממשיכים

ממשיכים , צוחקים, נהנים  וגם בוכים ,

אבל ישנם רגעים של עצב ותוגה

רגעים של מחשבה כזאת

ובעיקר כנראה לפני החגים .

הכנתי תבשילים שלמדתי ממנה , מאמא שלי

היא ידעה למסור מתכונים למאכלים בדרך מדוייקת ונפלאה

 ומעולם התבשיל לא נשרף או התקלקל   או העוגה לא עלתה ,

והפעם הכנתי בעיקר את הכופתאות האווריריות, לחמניות , פשטידת תפוחי אדמה ,כבד קצוץ , מיונז ביתי ,

צלי בשר ועוד.

  

וכמובן עוגת הקרם הפשוטה והרגילה

שאף אחד מבני הבית ( כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם) לא מוותר עליה כל שנה.

הולכת אני ובדרך פרח קוטפת

המצלמה הקטנטונת כרגיל בכיסי

ויש לי מזכרת 

בבית הקברות גם שם האביב פורח , מוזר אך הטבע בשלו

פרחים רבים : עד עד סגול, חרציות ועליהן חרקים רבים מאוד, פרגים יפהפיים, סביונים ועוד...

 היום הגיעו האורחים גדולים וקטנים

היתה שמחה רבה , צחוק והמולה

חיבוקים ונשיקות והמון חיוכים

ואלה הם חיינו עצבות מהולה בשמחה ! 

 ולסיום שיר של שלמה ארצי

http://youtu.be/Y0KxZz5k-RE

 תתארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה ...........