ארבעה ימים של שכרון חושים
לא , לא נפשתי בים או בהרים
וזה יותר בגלל החרוזים
ארבעה ימים
בהם שהו אצלנו שני נכדים
שהם בעצם בני דודים ( בני דודות אם נדייק)
אז יש להכין תוכנית
שלא ישתעממו ולא יבלו את רוב זמנם במחשב , טלויזיה וכד'
היום הראשון עבר בנעימים
שהרי כאמור הם בני דודים
והיה עליהם לחוות את הפגישה
ולהיות ביחד במשחק , תוכנית טלוויזיה אהובה והגיעה כבר שעת שינה.
ביום השני אפינו ביחד עוגה
עוגה של פצפוצי שוקולד
מצטערת לא הספקתי לצלם תמונה
היא מזמן נעלמה...
רק אספר שהאחד שם סוכר
אני שמתי ביצים
השני יצק שמן וערבב הכל במיקסר
הוספנו את שאר המצרכים
קמח , תמצית וניל ופצפוצים
( טעמנו כמה מהם, היו טעימים )
העוגה תפחה יפה
והיתה טעימה להפליא
והכל בזכותם של הילדים 
ביום השלישי היתה פעילות שבו צורפנו לקייטנה
ביקור באמת המים , סוגי בארות
'מקלחות מים' , מעין ממטרות
למדו על תפקיד אמת המים
והבנו שלא תמיד היה קיים הברז המוכר לכולם.
הליכה בתוך אמת המים
כך חלפו מספר שעות
לאחר מנוחה לא ארוכה
לפנות ערב הלכנו לים
המים היו נפלאים
וכולנו חזרנו הבייתה עייפים, אך מרוצים !
והיום היום הרביעי כבר הסכמתי שיצפו בסרט בטלוויזיה ( בתשלום)
של 'אמיל והבלשים'
הבנתי שהוא מבוסס על הסיפור
אני לא צפיתי, אבל הבטחתי לחפש את הספר המקורי ולתתו כשי
לנכד שקניתי לו את : "ידידי מרחוב ארנון" - זוכרים ?
ומסתבר שיש לו כבר את הספר....
קצת משחקים במחשב
ונסיעה הבייתה
ביום ראשון מתחילה הקייטנה שלהם !
וגם שלי 
לאחר שנסעו הפעלתי מכונת כביסה ומדיח
והלכתי לנפוש קצת בחוף הים ( ממש לעת ערב כשכבר לא ממש חם)
טוב, אז הבית לא לגמרי מסודר
נו, מה בוער ? יש גם מחר...
והנה מספר צילומים משם
והעפיפון הזה שהזכיר לי את השיר הישן, ששרה ריקה זראי
( עמוס אטינגר/יוחנן זראי)
כשכאן היו חולות גבעה ופרדסים
ורק הילדים של אז ידעו לצחוק
הייתי ילד כאותם הקונדסים
עשיתי עפיפון צבעים כחול אדום ירוק
אל תשאלוני למה אל תשאלו מתי
פשוט עשיתי עפיפון אחד ודי
ורוח של שקיעה נשבה לה טיק טיק טוק
הנפתי עפיפון לים אדום כחול ירוק ...
שהוא בעצם שיר עצוב....
והאמת שאני עייפה אז...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה