יום הכיפורים היה לי עצוב....
בבית הכנסת דברו על הנפטרים לאחרונה .
מודעת אבל קטנה הודיעה על אדם שנפטר יום לפני
את אשתו אני מכירה היטב ,
והמשפחה פטורה מישיבת 'שבעה'
רק 3 שעות....
נגשתי לאשה שהכרתי מהשכונה בילדותי ( אני היתי ילדה והיא כבר היתה אשה צעירה נשואה)
וכאשר ברכתיה ב'גמר חתימה טובה'
פניה היו עצובות
ולא הבנתי
ואז היא ספרה לי שבנה נפטר לפני 10 ימים
אילו מילות ניחומים יכולתי לנחם אותה ?
לא יכולתי, מלבד חיבוק חזק !
האשה הקשישה ,שנהגתי לבקר בשנים האחרונות בבית אבות ומצבה קשה
ולא הלכתי, אמרו לי לא ללכת...
והאמת שגם כוחותי לא עמדו לי.
נגשתי לביתה של קשישה אחרת ( שהיתה מבוגרת מאמי אבל הן היו חברות כמו אם ובת )
בתה ( בת מחזור שלי) המתגוררת עימה פתחה את הדלת, שמחה מאוד לבואי
וסכמנו שאבוא לבקר ( עם הודעה מראש) במועד אחר.
זה היה יום הכיפורים שחלף לו ...
התמונה מהרשת