יומני היקר

ועכשיו זה הזמן. אלוהים, תן בי כח
לעצור את מירוץ הדקות בשעון,
להביט ולנשום איך העשב צומח,
ולקום ולשיר לכבודו.

ועכשיו אני יודעת בבירור:
מתנה הכי גדולה שרק אפשר לקחת,
זו אותה ההרגשה שפעם ראשונה אתה רואה
שהשמש לא זרחה כך מעולם
והגשם לא נשמע יפה כל כך אף פעם,
הנרות על העוגה נותנים לי אור במתנה.

( יש חלק בשיר שאני לא מזדהה איתו, אבל אוהבת את השיר ואת  שירתה של חני לבנה)