יומני היקר

לאחרונה סייימתי לקרא את הספר : 'כמיהה לעדן' של הסופרת נעמי רגן.

הספר מספר על נערה שעזבה את העדה החרדית ומשפחתה ובחרה בחיים חדשים , חיים אחרים !

התלאות שלה והדרך שלה למצוא את החופש שלה, העצמאות למרות הניכור מצד המשפחה והקשיים שבדרך.

הספר מתרחש בשתי תקופות , שהראשונה היא אמיתית והשנייה פרי דמיונה של הסופרת.

בחרתי להביא 3 ציטוטים מהספר .

הראשון שכולנו מכירים :

"בית הוא לא מקום-בית הוא הרגשה".

השני: [חומר למחשבה]

"לפעמים צריך להפר את הכללים" .

"לפעמים כללים הם המשענת היחידה של האדם.

כשמפסיקים להאחז בהם, טובעים".

הציטוט השלישי קשור לצילום ( אחת הדמויות בספר היא צלמת מקצועית )

"זה מדהים , כמה דברים אפשר לראות דרך עדשה של מצלמה,

דברים שבחיים לא היית שמה לב אליהם דרך עיניים רגילות ".

 

( את הפוסט  רציתי לשייך ליום האשה הבינלאומי שהיה ב-8/3

אך נבצר ממני כאמור בפוסט הקודם).