חג הפסח בסיומו
לאחר ליל הסדר שהיה כהִלכתו
וביום המחרת ארוחה עם כל המשפחה
עברו הימים בשקט ובשלוה .
לא יצאתי למנגלים
( חלפו השנים שיצאנו בחבורה עם הילדים שהיו עדיין קטנים לחורש ל'עשות על האש'
וזה היה בכלל ביום העצמאות במקום שלא הומה מאדם .
אני תמהה מה הטעם לעשות מנגל על אי תנועה , מה הכיף שבדבר?)
ובכן לא יצאתי מהבית בגלל אילוצים שונים ( שלא אפרט ברשותכם)
לא יצאתי לצלם באתרים ובשדות
צלמתי בבית שוב את הכופתאות 
שהיו כל כך טעימות !
אמש לפנות ערב חשתי שעלי לצאת לאחר כמעט חמישה ימים בבית
ו'ירדתי' לים
כמה טוב שהוא לא עוזב אותי לעולם !!
לקחתי עמי את 'כדור הבדולח'
דומה אולי לכדור שיש למגדת עתידות
לא לגלות עתידות 
וצפונות
אלא לצלם בעזרתו
[ כמעט 1 ק"ג משקלו !]
אני אוהבת את המראה של 'העולם ההפוך' עם השקיעה המשתקפת בו !
גם השקיעה שבשעה 7 לערך סוף סוף הגיעה,
וצלמתי אותה בין העצים היתה כרגיל מופלאה !
במצלמתי צילומים נוספים כמו צמח המנתור הסגלגל שצומח כעת במשטחים,
של שני כלבים שערכו פגישה שנראתה כל כך מרגשת לעוברים ושבים
קפצו ושמחו ואפילו כאילו התחבקו,
אבל משאירה אותם לפעם אחרת
וכעת הסבר לכותרת
היא לקוחה משירו של אריק איינשטיין ז"ל
ואין מה לשנות
ואין על מה לבכות
כנראה הזמן יתן את התשובות
כנראה שזה אנחנו
עם הטוב ועם הרע
גלישה אל געגוע לדבר שלא היה
אל השקט של החג
והקטע של הים
תמיד זה הים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה