יומני היקר

 אני רואה אותו מידי פעם עולה במעלה הרחוב עם עגלת הקניות

אני מכירה אותו שנים רבות,

יודעת מיהו אבל הוא אינו מכיר אותי .

איש קשיש , גר ברחוב בו אני מתגוררת .

ואתמול כשהלכתי לבדוק מה מצב  ה'שקדיה' הסמוכה ממש לביתו (ולא רחוקה מביתי)

זהו עץ השקד שאני עוקבת אחריו כבר למעלה מחודש ומאוכזבת שאינו פורח כמו חבריו

במקומות אחרים בארץ , והפעם שמחתי לראות ש'השקדיה פורחת'

למרות שהשמש לא ממש זורחת ...

וובזמן שאני מצלמת יצא האיש מביתו ( מטופח בלבושו ) עם בקבוקים למִחזור

ופתח בשיחה ושאל: מה את מצלמת?

הֵשבתי לו והִסבתי את תשומת ליבו לפרחים העדינים והיפים

והוא ! הסב את תשומת לִבִּי לצמח מיוחד בגינה הסמוכה

'אגבה רכה'

הודיתי לו בשמחה וצלמתי כמובן

 צילום מקרוב

וספרתי לו שאני מכירה אותו והוא מכיר את הורי

הוא נזכר בספור ישן  וטוב על אבא שלי

ואמר לי בחיוך ובסוד : "שיישאר בינינו  אני מבוגר מאבא שלך "  ולא גילה את גילו אבל ביקש שאשמור את סודו 

ולמי שזוכר  משנה שעברה את החתול שממש הפתיע  אותי  בזמן צילום השקדיה ואפילו קצת הבהיל!

גם הפעם הוא היה שם , אבל הפעם התבונן בשקט ...

וכשיתבהר קצת מזג האוויר אלך שוב לראות את פרחי השקד

( הכותרת כמובן מתוך שירה של לאה גולדברג)