יומני היקר

 אח ואחות

היא נערה צעירה  והוא מבוגר ממנה בשנתיים בלבד

צועדים על פסי הרכבת

כן, שם איפה שאתם חושבים

ליהודים( ועוד לאומים) פסי רכבת מזכירים דברים אחרים

דברים מזוויעים

שם ,ערב חג השבועות, הם נפרדים

גברים לחוד, נשים לחוד

למזלם הטוב לא לעולמי עולמים...

( עובדה זאת שמעתי כך נדמה לי רק אחרי שאני שבתי מהמסע לפולין )

היא אמי (ז"ל)  ניצולת אשוויץ שקוראי הותיקים יודעים ששרדה את השואה, עלתה לארץ והקימה משפחה

הוא -אחיה היחיד ששרד את השואה

(שם על פסי הרכבת נפרדו לנצח מאמם ועוד אחים)

גם הוא עלה לארץ ( בדרך הגיע לקפריסין) והקים משפחה וזכה לילדים ונכדים

 הוא היה הדוד שלי

שלפני יומיים הובא למנוחת עולמים

הדוד שלי שספדו לו אנשים וספרו כמה היה מיוחד

כמה היה מוכשר

כמה תרם מכישוריו בעיר בה גר

כתבו עליו וספרו את תולדות חייו

ואני רק רציתי לומר : הוא הדוד שלי

האח של אמי

הדוד שאיתו חגגנו את ליל הסדר במשך שנים רבות, כשהיינו ילדים

הדוד ששמרנו איתו על קשר גם כשלא נפגשנו (לאחרונה) לעיתים קרובות

הדוד  שאהבתי

יהא זכרך ברוך! דוד יקר

כואבים כאן כולנו

אין יותר ניצולים מהמשפחה המקורית

ארבעה דודים שלהם ( ביניהם דודה אחת שכבר הלכה לעולמה שהיתה עם אמי במשך כל תקופה השואה)

בן דוד

וזהו

כל כך עצוב !

אל תגידו לי

"זה מנהגו של עולם!"

 אין מילות ניחומים

עצוב לי

 ולכל המשפחה ברגעים אלו...