- את היית
המורה שלה?
- איך היא היתה?
- למה
עזבת, אם לימדת פה?
- איך אני
לא הכרתי אותה?
- את עדיין
מלמדת ?
חמש ילדות חמודות עומדות לידי בהפסקה ושואלות אותי בתמימות שאלות,
לאחר טקס מרשים במלל, תנועה ומוזיקה בנושא זהירות בדרכים בבית הספר
טקס לזכרה של תלמידה שלי שנהרגה בתאונת דרכים לפני כמעט 30 שנה !
טרם מלאו לה 9 שנים !
הזכרונות שלא עזבוני צפים מחדש
היום הזה בלתי נשכח וגם שאר הימים , בהם השם שלה נשאר רשום ביומן
התלמידים
השם
הכסא שנותר מיותם
החברה הכי טובה שלה
החברים המתייפחים מרה
המורה היועצת המקשיבה כשכולנו יושבים במעגל וממחטות
הנייר עוברות מיד ליד
גם אני רציתי ייעוץ...כך אמרתי לחברה שעבדה אתי .
בוקר מרגש מאוד היה אתמול !
בעקבות קבוצת הזכרונות בפייסבוק בו מוזכרים אירועים מהעבר וגם אלה
שכבר לא איתנו לצערנו הרב
התחדש הקשר עם תלמידים
וגם עם ההורים של הילדה , שנשארה לנצח ילדה...
מנהלת בית הספר בו לימדתי הזמינה אותי לטקס
הראשונה שקבלה את פני וחִבקה אותי היתה אמהּ של הילדה,
אנשים מהשכונה שבה נמצא ביה"ס שזכרו אותי וגם מספר תלמידים שהגיעו
וכמובן המנהלת ששמחה והעריכה את בואי .
אחד מתלמידי ( באותה כתה ג' מאז) ניגש אלי בחביבות רבה והצטלמנו למזכרת .
למרות הזכרון הקשה מאוד (אני זוכרת שיצאנו להפגנה עם התלמידים בעקבות התאונה
כדי שיציבו שם אי תנועה) האווירה בבוקר זה ביה"ס היתה טובה
הילדים יצאו להפסקה פעילה בנושא זה"ב .
לאורחים הוגש כיבוד וכל אחד קיבל בכניסה לאולם הספורט בו היה הטקס
שי קטן עם 'חמסה' ובה תפילת הדרך
אני התרגשתי לראות תלמידים פעילים .
בשובי הבייתה כתבתי מילות תודה למנהלת ביה"ס שאני זוכרת אותה כמורה מתחילה
כשאני לימדתי שם
תודה להזמנה וברכות לעשיה המבורכת !
והלוואי וכולם ילכו וינהגו בזהירות ולא תהיינה תאונות דרכים !!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה