הטלפון הנייד מצלצל
על הצג אני רואה את שמה של העובדת הסוציאלית
בדיור המוגן בו אבי שוהה
בדיור המוגן הזה שוהים הקשישים שחלק גדול מהם נעזרים בעובדים זרים
רובם פיליפינם חייכנים , שהקימו שם חיי חברה , הרוב בחורות , מעט בחורים
יש להם פעילויות שונות , טיולים משותפים שאליהם חלק הגדול יוצא אחת לחודש לעשרים וחמש שעות משבת עד יום ראשון
ומהווה בעיה לחלק מהקשישים.
העובדת הסוציאלית מטלפנת וכיון שדברתי עם אבי ויודעת שהיום הוא בסדר
לתומי חשבתי שהיא מתעניינת בשלומו ( עובדת סוציאלת, לא ?)
אז זהו שלא בדיוק
ושִמעו את המעשה ( למי שיש סבלנות לקרא, האמת שבקושי יש לי סבלנות לכתוב...)
במוצאי שבת העובד יצא לחופשתו ובמקומו הגיעה מטפלת ( שאני קובעת איתה מראש העובדת מספר שעות באופן קבוע עם קשיש אחר )
בתשלום פרטי כמובן אבל היא יכולה להגיע בשבת רק בשמונה בערב , כלומר אבי נשאר לבדו מחמש ( שעת יציאתו של העובד) כשלוש שעות
אבי מתקשה לקום מהכסא ובקשתי מהעובד לפני שהוא יוצא שידליק לו את החשמל וישים לו את הארוחה על השולחן.
תשאלו : מדוע את לא נוסעת ? ( לא יכולה/רוצה לפרט כרגע באריכות, לא רלוונטי)
אני לא יכולה .
אני מבקרת כל שבוע בשמחה את אבי וכשיכלתי נשארתי באותן שבתות ללון אצלו עד למחרת ולפני עשה זאת בעלי
כעת נמנע מאיתנו כאמור לעשות זאת.
המטפלת נשארה ללון , יוצאה בשמונה בבוקר ( לקשיש השני ) ושבה לאבי בשעה עשר עד ארבע.
העובד הגיע לקראת שש וחצי ...
טלפנתי לאבי לשאול לשלומו , הוא יושב על הכסא וממתין לעובד .יודע שישוב בחמש , כך העובד אמר ( אמר, אז מה...)
אבא שלי מתקשה לשמוע אותי בטלפון. מכשיר השמיעה על המדף בחדר השני .
אינו יכול לקום לקחת אותו, מתבונן בשעון , רואה את המחוגים זזים
וממתין
אני אובדת עצות ( בעיר אחרת )
למי אוכל לפנות ואז טלפנתי לשאול עצה לעו"ס שלא היתה בעבודה ולא ענתה לי וגם לא ידעה למחרת שהתקשרתי ( וזה בסדר מבחינתי)
ואבי מסתכל על השעון וקשה לו שהעובד לא מגיע
ואז החלטתי לפנות לאחות בדיור המוגן.
טלפנתי למרפאה ובקשתי בשיא הנימוס אם היא יכולה לעלות לחדרו של אבי ולתת לו את מכשיר השמיעה ויתכן שיש להחליף סוללה .
הוא יודע היכן הסוללות. היא לא היתה בטוחה שהיא תדע לעשות .
אמרה שתסיים עם המטופל שכרגע אצלה. חלפה בערך רבע שעה ובסופו של דבר היא הגיעה אל אבי ונתנה לו את מכשיר השמיעה
( כשיושבים לידו הוא שומע , מתקשה לשמוע בטלפון הנייד)
נו...
ואני שבה לצלצול הטלפון של העובדת הסוציאלית ( שיש לציין שהיא בחורה חביבה ונחמדה)
ובכן
זאת הפעם השניה ( אבא שלי שם כ-15 שנים כמדומני) שבקשתי עזרה מהאחות ( בקשתי גם לפני חודש או חודשיים כשישב בחשכת החדר )
וזה לא מתפקידה !!!
כך אמרה לי העובדת הסוציאלית
הייתי המומה
ולשניה קלה נעתקו מילותי
שאלתי אותה: ומה עם הצד האנושי ??!!
אבא שלי לא מטריד אותם, משלם את תשלומיו בזמן . לאחר כשלושה חודשים שהגיע ( לפני כחמש עשרה שנים)
קיבל תעודת הוקרה לפעילותו החברתית
היה בוועד הדיירים
חבר וידיד של המנהלים
אחד הפעילים העיקריים בבית הכנסת ( לשמחת הדיירים)
מסור ואחראי .
בקשתי לדבר עם המנהל או סגניתו . הבטיחו לי פגישה עם הסגנית.
אחה"צ נסעתי כהרגלי לבקר את אבי ובכניסה בקשתי מהפקידים למסור לי את מספר הטלפון של המנהל או הסגנית .
אין להם אישור לכך (!) אבל אם אתקשר הם יעבירו אותי .
טלפנתי לעו"ס כדי לברר אם היא עדיין בבית האבות בשעה שהגעתי ושלא מוסרים לי את מספרי הטלפון שבקשתי.
במקרה הסגנית ( נדמה לי שגם המנהל) היו נוכחים בשעות אחר הצהריים והוזמנתי לדבר עם סגנית המנהל .
הסגנית שקבלה אותי בסבר פנים יפות
הקשיבה לי
התפלאה שהעובד לא דואג לממלא מקום ביום חופשתו .
לצערנו הבחור הזה אינו מספיק קשוב לבעיה וגם לצרכי אבי , ולא קל ופשוט למצוא מישהו אחר ( רוב היום הוא עם הפלאפון שלו ,
אינו צריך לנקות, יש מנקה שם , אינו צריך לבשל ארוחת צהריים.אבא שלי קונה שם)עליו להכין ארוחת בוקר וערב
ומידי פעם לערוך קניות. לדאוג שהמקום יהיה מאוורר ,מסודר ונקי ואת זה הוא לא ממש עושה תמיד ועוד ולא נכנס ליותר פרטים.)
הסגנית בקשה מהעו"ס למצוא לי מחליפות וכבר מסרה לי פעם מספרי טלפון
אף אחת לא מוכנה לבוא לכל השעות .אמרו לי לדבר עם בחורה פיליפינית ותיקה במקום הדוברת עברית. גם את זאת כבר עשיתי פעם , הבטיחה למצוא לי מישהי ...וזה לא קרה...
סוכם שאסור להשאיר את אבי לבד ( לא חידשו לי בזה דבר!)
העו"ס מסרה לי עוד מספרי טלפון שאנסה לברר בפעם הבאה .
אגב; לחברת הסיעוד יש אולי מישהי שתוכל לבוא אבל העלות גבוהה כמעט פי שניים וזה גם שיקול .
ולי שתי שאלות : מה עם הפן האנושי (שכבר שאלתי לעיל)
ומה עושה אדם שאין לו משפחה ?!...
ותודה למי שקרא את הפוסט עד סופו .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה