מספר שבועות חלפו מאז שכתבתי כאן
ארבעה שבועות של חוסר שינה
שבועיים של דאגות רבות
וכבר חלפו שבועיים מאז שאבא שלי היקר באדם
האיש הנפלא והאהוב על כולנו ועל כל מי שהכיר אותו
איננו עוד...
ואני חושבת עליו, מדברת איתו, רוצה לטלפן אליו לדרוש בשלומו ...
יש לי הרבה מה לכתוב
אולי עוד אמצא כוחות
זכות גדולה נפלה בחלקי להיות הבת של אבא שלי
בינתיים
רוצה לכם להודות
ראשית כל לטליק שכתב פוסט והגיע לנחם בשעה כֹּה קשה עבורי ועבור המשפחה מרחוק יחד עם אשתו ( זה ממש לא מובן מאליו)
החברות הוירטואלית מזמן הפכה לאמיתית
חברה שהכרתי באמצעות הפייסבוק (לא קוראת כאן) גם הגיעה מתל אביב וזכרה כיצד באתי לבקר אותה לאחר שעברה ניתוח
עוד הוכחה שהוירטואליות לעתים הופכת למציאותית
מודה לחברים שנחמו וחשבו עלי בפוסט של טליק, לחברים שהינם גם חברי פייסבוק
ומספר מילים מהשיר שהתחברתי אילו...
גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים ......
(מיכה שטרית)