יומני היקר

  בעודי עצובה וכואבת על לכתו של אבי לפני ארבעה שבועות

מאיתנו

וישנם אנשים שלא מבינים

שגם כשאביך בגיל מבוגר (מאוד) הכאב אינו מרפה

והלב ממאן להאמין

מוצאי שבת

אני מתכוונת לטלפן אליו

ונזכרת...

לא פעם ביקש להפרד מהעולם

חש סבל מיותר

ושאל

בשביל מה?...

ואני עודדתי אותו שאני בתו לצידו, לידו

שיש לו ילדים, נכדים ונינים

בעודי חושבת עליו

קבלנו כאן הבלוגרים הותיקים הודעה מרה על לכתו של חברנו לבלוג

( לפייסבוק ולחלק שהוירטואליה הפכה למציאות)

ששדות אריה או אוֹרי כפי שנקרא בפייסבוק

הלך לעולמו

 טליק היטיב לכתוב עליו ברגש ובהתרגשות

כולנו אהבנו , כבדנו והתגעגענו אל האדם המיוחד שהיה ,  הרגיש , המבין, הצלם המחונן , כותב השירים הנפלאים

שנגע   בנימי נפש של כולנו

שמרתי ברשותו של שדות את אחת התמונות שלו שמאוד אהבתי

   יהי זכרו של האיש היקר ברוך !