פסטיבל כּרמִיאל
פסטיבל כרמיאל 2009, פסטיבל המחולות ה-22 שנערך בכרמיאל, יתקיים בין ה-4-6 באוגוסט.
כבר שנים מספר , שאני משתתפת בפסטיבל
נוסעת עם חברות לכרמיאל,
נועלת נעלי ריקוד
צופה במופעים
ונשארת לריקודים
כמעט עד עלות השחר.
עִם סיום הריקודים מצטרפת לקבוצת אנשים מיוחדים
שיושבים ושָרים
שירים נִפלאים של ארץ ישראל הישנה
שירים שלא נס ליחם
שירים שיישארו לעוולם!
מישהו מתחיל במילה או שורה משיר ,
נשמעת נגינה בחליל
ולפתע מצטרפים כל הנוכחים
ממש מתמוגגים.
בפִנה אחרת על הדשא
נחים האורחים והרוקדים מריקודי היום והלילה
אוזרים כוח ליום המחרת
חלקנו עוזבים לבתינו
וחוזרים שוב אחרי שנחנו והחלפנו בגדינו.
חלק מהאנשים הולך לתוּר את היריד,
לנוח על המרבדים
ולטעום מהמאכלים.
מי שנפשו חשקה בצמידים, מחרוזות , תיקים
ואפילו בגדים ימצא כאן את מבוקשו
והחשוב ביותר - נעליים מכל הסוגים לרוקדים .
יש שיגידו : המוני מידי, לא בשבילי
יש שיגידו שוב ריקודים , קצת חדגוני
אך שווה לראות ולחזות באווירה של "הביחד"
של מעגלי הרוקדים
של השִמחה
והחיוך בפנים
לכאן מגיעים מכל קצווי הארץ
מהצפון , מרכז ואפילו מאילת שבדרום
אורחים מחו"ל
להקות מָחול שונות
מוצאים פה את כל הגִילאים,
נערות , נערים, נשים וגברים ויש גם קשישים...
אני תמיד חושבת ומהרהרת....
כל כך הרבה צרות , מלחמות, מחלות
זה הזמן למלא מצברים !
זכורה לי אחת הפעמים הראשונות שהִגעתי ,
ישבנו על רחבת הדשא הענקית,
המוני אנשים, לא דוחפים, לא צועקים
להקות מחול מכל העולם
בגדים ססגוניים ומנחה מפורסם.
בסיום הערב עלתה שושנה דמארי,הגדולה מכולם
בשיר "אור" ~
זה היה רגע מרגש , מחיאות כפיים סוערות
הקהל עמד על רגליו וההתלהבות היתה רבה.
ופעם אחרת צָפיתי במופע של הזמרת גליקריה
שיריה הנוגעים בלב ובנשמה.
לקראת סיום שוב כל הקהל הריע
ידענו שרחבת הריקודים ממתינה לנו,
אך לא יכולנו להִתנתק מהצלילים הנִפלאים.
בין המופעים לא נִפקד מקומם של הנכים הרוקדים
בכסא הגלגלים
כל פעם הלב פועם ומתרגש מחדש,
דמעות בקצה העין
לראות את הנחישות שלהם, הדבקות במטרה
יוצאים במחול , מסתובבים במעגל
כשלכל אחד מהם בן זוג בריא-
כל הכבוד להם !
אל תחשבו, ידידי הקוראים,
שאינני סובלת מהחום, הלחות והזעה,
אך אינני מוכנה לוותר על אותה השִמחה 
חגיגה של תנועה , צלילים ,קצב ,קולות, מנגינות ושירים,צבעים
ריקודים ישנים וכמובן גם חדשים ((-: