ט"ז באב- יום הזִכּרון לאִמִּי ז"ל
שבע שנים חלפו ,
את לא אִתּנוּ ,
הכאב לא נחלש
הצער לא מתמעט
הזכרונות איתנו...
אִמִּי בצעירותה
מתוך חלום שחלמתי...20/12/2003
יצאנו יחד אִמי ואני לטיול בכרמל , בחיפה.
לפתע אמי הלכה לאִבוד.
נִסיתי לאתר אותה בטלפון הנייד ,
משום מה הוא התקלקל.
רציתי לנסוע באוטובוס לכרמל לחפש את אִמי.
בחורה אחת אמרה לי שרק ב-5 בבוקר יהיה אוטובוס לכרמל , ועלי לנסוע לעיר.
בזמן שהִמתנתי בתחנת האוטובוס הופיעו מספר תלמידי ביה"ס ( אולי שלושה),
שוחחנו והם שִתפו אותי בחוויותיהם.
לפתע גם אבי הגיע ( שיחיה עד 120!)
כאשר הגיע האוטובוס, ירדו ממנו נשים בחלוקים או כתנות לילה, ונאמר לנו שזה אוטובוס
מיוחד לנשים ששבו מהחלמה.
אני זוכרת אחת עם צמות קלועות לראשה.
התלבטנו לאיזה אוטובוס לעלות.
אני זוכרת שאבי קם מן הספסל.
אינני זוכרת אם היה סוף לחלום...
בד"כ אינני זוכרת את החלומות שלי , את זה רשמתי לפני מספר שנים .
היום הלכנו לבקר את קִברה 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה