יומני היקר

בימים אלה שבין שואה לתקומה
צפיתי אמש  בהצגת יחיד : "הרוקמת" עם השחקנית אורלי ויסברוד
(בימוי : אלית ובר מוסיקה : רועי ירקוני) .

הצגה מרגשת במיוחד ונוגעת ללב שחקנית נהדרת ויצירתיות נפלאה !

מחליפה דמויות ואביזרי במה בחינניות וקלילות מדהימה .

"הרוקמת" היא הצגה למבוגרים

המביאה סיפור משפחתי הנרקם על הבמה בחוטי רקמה ובאמצעות מכונה עתיקה להדפסי רקמה.

אחרי 50 שנה בהן העלתה אבק בבוידעם שכוח

מתעוררת לתחיה מכונת הדפסי רקמה עתיקה ומספרת את סיפור חייה של אישה אמיצה שחיה במאה הקודמת.

סיפורה האמיתי של בריינה, אשר מחליטה לפלס דרכה ולעלות לארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם

     כשבליבה חלום חצי ממומש על עולם הרקמה וגעגועים עזים למשפחתה ולעיר הולדתה.

 בעודי ממתינה לבדיקה אצל רופא העיניים

גליתי על שולחן קטן בחדר ההמתנה

 מזוודה קטנה ובה עלונים

עלונים לפרסומת כלשהי

 המזוודה הנוסטלגית עם הפרחים האדומים ועוד

משכה את תשומת לִבִּי

הסרתי את המפית המבריקה עם קישוטי כסף מעל השולחן

הוצאתי את העלונים

( לא יודעת מה חשבו האנשים בחדר ההמתנה

אולי שאני משונה)

והוצאתי מתיקי את המצלמה

( יש לי כזאת קלת משקל ודיי קטנה)

וצלמתי ...

  במזוודה הזֹאת החלטתי לארוז זכרונות

  הזכרונות מחג הפסח בילדותי

לחג הזה ( כמו בראש השנה) אמי קנתה לי בגד חדש ונעליים בצבע בהיר

בחג  הזה ערכנו ליל סדר כהלכתו

פעם אצלנו בבית ופעם אצל  דודי

מידי פעם היו גם אורחים אחרים

וזכור לי גם ליל סדר אחד שאמי נאלצה לעבוד בערב החג

אבי , אחי ואנוכי חיכינו לה עד שתשוב וחגגנו ביחד ( לא יודעת למה פתאום מקרה זה יוצא דופן עלה בזכרוני)

אהבתי את השירים, קריאת ההגדה וההסברים

מתנות לילדים

במשך השנים

כשגם אנחנו הפכנו למבוגרים הסדרים השתנו

עדיין חוגגים ליל סדר

אבל כבר חסרי סבלנות , אני מודה, בקריאת ההגדה

ליל הסדר כבר לא בדיוק משפחתי כמו שהיה

בזכרוני עדיין מהדהדים צלילי השירים

ריחות וטעמים שהיו ולא ישובו יותר

ככה זה בחגים

במזוודה שמורים הזכרונות

מזוודה עם פרחים לזכרונות יפים , רגשות , מחשבות...

ולכל מבקרי הבלוג

שלוחה ברכת חג נעים , טעים ושמח !

 הוא ישב לבדו על עתון מהבוקר

שפרש על הספסל ,

שטיפות הגשם הרטיבו אותו

מבין העננים זרחו קרני השמש

מספר ספסלים שם

והוא על אחד מהם יושב לבדו

 מרכז קניות קטן

מול בתי הקפה שבו יושבים אנשים ,לוגמים קפה ומשוחחים

ממול חנות פרחים ססגוניים

ויונים שאוכלות פרורי לחם להנאתן

הוא קרא לי

שלום !

מזמן לא ראיתי אותך...

ואני רואה מעֵין  ברק מנצנץ בעיניו

הוא תמיד שמח לראות אותי

אני מזכירה לו את הימים הטובים

שהיו

שחלפו לפני...

לפחות כמעט שלושה עשורי שנים

בתו היתה כבת 8 

ילדה חביבה עם שער בהיר

דומה לאמה ממוצא אמריקאי כמדומני ,

שהכרתי במסגרת עבודתי

האם ,אשתו, עזבה מזמן

והבת הלכה (אולי ) בעקבותיה לארץ נכר

גם בנו עבר לשם

עסוק

לפעמים מטלפן , כך הוא מספר לי

והוא אומר לי:

אולי בקיץ כשיהיה לי כסף אסע לשם..

בסוף אני אסע

"הילדה" כך הוא אומר לא מדברת אתי

אבל הבן , לפעמים, כשיש לו זמן

הוא עסוק, את יודעת...

( במוחי עלה "הסקייפ" שכל כך מקצר היום את התקשורת הבין-לאומית

מחבר אותנו לעולם שמעבר לאוקיינוסים ויבשות , אבל אולי אין לו בכלל מחשב ,הרהרתי)

הוא חייך אלי

בפֶה שחסרות בו שִניים...

אני מתבונן באלבומי התמונות כשהיו ילדים קטנים...

לבי נעצב...

ואני יודעת שבפגישה הבאה

ישוב לספר לי

עליה,על הבת שלו , שבחרה בחיים שהם לא לטעמו, אבל מה הוא יכול לעשות?

את יודעת...הוא אומר : היום ההורים לא יכולם להתערב...

על הבן העסוק

על תוכניותיו לנסוע ולפגוש אותם

וסיים

אם הילדים יטלפנו אמסור דרישת שלום ממך...

 אני לא זוכרת מתי החלטתי שעלי להכין את אותן עוגיות ( לא מתוקות)

שהכינה אמי ז"ל

נזכרתי בשמן : פוגאצ'ו

מישהו מכיר ?

( עדה , אני משערת שלך השם מוכר)

אמי לא עלתה מהונגריה, אבל אלו עוגיות מהמטבח ההונגרי

  גִּליתי בגוגל מספר גירסאות

גם מתוקות

גם מכילות גבינה

לבנה או צהובה

עם קימל מעל, שומשום ( אפשר גם סומסום) ועוד

מצאתי מתכון שנראה לי דומה לזה שאני זוכרת

הכנתי את הבצק ( עם מספר שינויים)

קרצתי עיגולים בקוטר של כ-4 ס"מ ( לא שכחתי לצלם  )

והטעם שלהן  מזכיר ילדות וממש טעים!

הבאתי לאבא שלי שיחיה והוא מייד זכר את השם

ולמי שמעונין הנה המתכון (מגוגל)-אני שניתי מעט

לאחר שקורצים את העיגולים ומניחים בתבנית האפיה חורצים מעליהם בעזרת מזלג או סכין פסים לאורך ולרוחב.

שמתי רק כפית סוכר וכפית שטוחה מלח

חלמון אחד

200 גרם חמאה ( אין צורך לדעתי ביותר)

3/4 שמנת חמוצה

לא שמתי חומץ!

נסיון ראשון שהצליח !

ובלי קשר לנושא הפוסט

היום הוא היום הרשמי של הקיץ! גוגל ציין זאת בדודל נחמד ( מזמן לא העליתי כאן דודל )

ועוד בלי קשר ( חלקכם ודאי כבר ראיתם) שישרא החליף את המומלצים שהיו שם מספר חודשים והנושא החם

אז אולי יש כבר אור בקצה המנהרה! (בישרבלוג)