יומני היקר

 השמש ממהרת לשקוע שלא באשמתה

מישהו שאל אותה

אם היא מסכימה "להכנע" לשעון החורף

אני ממהרת לחוף הים

אולי הערב , ליתר דיוק אחר הצהריים

"אתפוס" במצלמתי  קרני שמש אחרונות מרצדות בזהב על המים

אנשים ספורים עדיין בים

שקית ניילון חומה עפה ( מישהו שכח אותה) ועורב אחד מקפץ לקראתה

ואולי אף תוהה מי היצור הזה שגם עף וקופץ?

שמתי את השקית בפח האשפה

ויש לציין שפחי האשפה מלאים

כלומר בחוף הזה רוב האנשים שמרו על הנקיון

והשליכו את הפסולת לפני לכתם הבייתה

ואולי כבר עבר איש הנקיון של העיריה ...

 אני מבחינה באדם שהולך ובוחן את החול עם מכשיר , אולי גלאי מתכות

ושם בשקית ניילון קטנה "אוצרות"  שהוא מוצא

ילד קטן מתרוצץ בשמחה והסבים שלו ( כנראה) רצים אחריו ...

השמש נעלמת במהירות

אני מהלכת יחפה וחשה את מי הים הנעימים  

לפתע מגלה בקבוק , אולי מישהו השאיר בו מכתב

או סתם "שכח" להשליך לאשפה,

וכך הוא נראה

והעורב והשקית ( שמעט מקרני השמש צובעות אותה בכתום)

וכמובן השקיעה של יום חם

ללא רוח וללא עננים

אבל יפה כתמיד

הערב יורד

 מרחוק הדייגים ממשיכים ולא מתייאשים אולי יעלה דג בחכתם

 ואני מצלמת את החכה שנותרה בודדה וממתינה גם לדג וגם לדייג.

ושבה לביתי .

   היא והוא

יושבים בחוף הים

על כסאות נמוכים

יושבים צמודים

בידו ספר והוא  קורא

שפתיו נעות

עיניה מידי פעם נעצמות

אולי הוא קורא בקול

והיא מקשיבה

נהנית מהשלווה , כך זה נראה

  שניהם בגיל העמידה

קשישים, מה שנקרא

לשניהם תווי פנים יפים ונעימים

אני "מצלמת" אותם במילים

כבר ערב

השעה שש !

מסביב אנשים רבים, ילדים משתעשעים במים

ילדה קטנטונת שנראה כי רק למדה ללכת חופנת ידיה בחול הרטוב

אוספת אותו

סוגרת אגרופים ומשליכה למים

ושוב

אוספת חול באגרופיה הקטנים ומשליכה למים

כך מספר פעמים

לא מתעייפת

והמבוגר שלידה ( אולי הסבא שלה) שומר עליה שלא תתקרב למים יותר מידי

ואני חושבת

ומבינה

למה ילדים כל כך אוהבים את השהיה בחוף הים

מותר להתלכלך, מותר להרטב , מותר להרטיב , מותר להכין ארמונות, "עוגות" " קציצות" ועוד

שעה שש

השמש עדיין במרום השמיים

בים נעים

בחוף 'שובר גלים' , בזכותו המים בחלקם רדודים ומתאים לכולם ,גם אלה שלא שוחים

מעבר מתנפצים הגלים בין קרני השמש

היורדת לאיטה , מתחבאת בין עננים ולבסוף לקראת שקיעה מופיעה 

אדומה

מסמיקה

ונעלמת...

 מין שבוע כזה של שקט

חם ולח

ממעטת לצאת מהבית

שקט זה טוב

שקט זה גם רע לפעמים

שלשום החלטתי שזהו !עלי לצאת לחוף הים הכל כך סמוך אלי

לחוש את המים הנעימים המשרים שלווה ורוגע...

הגלים הגיעו בשמחה עד לרגלי

עד שהגיעו שככה סערתם גם אלה שהעלו קצף בבואם

ושמתי לב ( האם גם אתם ?)  שגם גלים סוערים !

שבאים מגבוה עם בטחון עצמי שכזה

מגיעים לחוף

ומתנפצים

וחוזרים 

שבים כלעומת שבאו

בלחש שכזה...

בחוף הזה כרגיל לצערי "נשכחים"  בקבוקים ועוד

ואיש הנקיון עמל קשות לאסוף הכל לשקית הגדולה

ערב אחד מזמן היו שם 3 אריזות ריקות של משקפות לילדים  לידי והוא שאל אותי אם זאת אשפה (?)

כשהגעתי לחוף ראיתי  שעל החול מונח  בקבוק של מים ש'נשכח' ,

וזאת היתה הזדמנות לצלם דרכו את המים וזהרורי השקיעה

ואתמול  שוב בבית

החום והלחות מביאים לעייפות...

במקרר עומדת צנצנת ריבה שנשכחה

קצת מיותמת

חצי ריקה

או

חצי מלאה...

ואני שחשקתי  במשהו מתוק לקפה

מחפשת מתכון לעוגה עם ריבה

משהו מהיר וקל להכנה

לא בצק פריך או בצק שמרים הדורש הכנה מרובה

מצאתי בגוגל עוגה של 'פריגה'  מתכון  לעוגה בחושה

למעוניינים :

מצרכים בקערה:
1/2 כוס שמן קנולה
3 ביצים
כוס סוכר ( אני שמה רק 3/4 כוס וזה מספיק בהחלט!)
מעט קינמון מוסיף המון (מי שלא אוהב קינמון ינסה להוסיף תמצית שקדים)
מיכל שמנת מתוקה או חמוצה
וניל או רום לטעם או קליפת תפוז (תשלבו את הטעם לפי טעם הריבה)
1/2 2 כוסות קמח תופח

אופן ההכנה:
לערבב חומרים רטובים עם הסוכר ולהוסיף אליהם בהדרגה קמח מנופה
לצקת חצי מהבלילה לתבנית משומנת מספר 24
לבלילה שבקערה להוסיף 2 עד 3 כפות ג ד ו ש ו ת מאד ריבה 
אפשר להוסיף גם לריבה טעמים של קינמון קליפת תפוז כף שרי או ליקר .
לערבב ולצקת על הבלילה שבתבנית
לערבב קלות את 2 הבלילות.
לנער את התבנית שהתכולה תתיישר

לאפות בחום 175-180 מעלות כ-35 דקות או עד שמוכנה
חשוב מאד ברגע שהעוגה מזהיבה בנטייה לחום, לכסותה בניר כסף שלא תתייבש ולהמשיך באפיה.

כך כתוב בהוראות , אני דלגתי על ההוראה הזאת והעוגה לא התייבשה !
בתום האפייה מברישים את העוגה בריבה מהולה בקצת מים. אפשר סילאן או סירופ מייפל,

האמת, שגם על הוראה זאת דלגתי , אולי בפעם הבאה...

והיום

לפנות ערב יצאתי לערוך קניות

למצרכים החסרים לא אכפת אם חם ולח בחוץ

בסופרמרקט נאלצתי לעמוד דיי הרבה זמן בתור

האשה לפני ערכה את מוצריה למשלוח

כשפניתי לתור מימיני עמדה שם אשה ואמרה שהיא בתור ( לא ראיתי עגלה),

היא הצביעה  על מספר מצרכים שהיו שלה ואמרה שבעלה כבר מגיע

עליו להביא עוד דבר מה

לא היה טעם להתווכח ושוחחנו שאין טעם להתווכח על תור , עוד מספר דקות גם ארוכות לא ישנו

(אם מישהו חצוף אעיר לו, אבל זה לא היה המקרה)

האשה שלפני התמהמה מעט וכשסיימה ראיתי מאחורי בחור צעיר עם 2-3 מצרכים

אמרתי  לו שיש קופת 'אקספרס' וחבל שימתין בתור

הוא אמר שבכל מקום תורים ארוכים

כיון שהיו לו מעט מצרכים אמרתי לו שיעבור לפני, והוא שמח והודה לי !

ומדוע אני מספרת את זה?

כי

כשיצאתי והזמנתי מונית עקב השקיות הכבדות  ( לשם הלכתי ברגל)

יצאה אחרי עוד אשה ( משערת שצעירה ממני) גם היא הזמינה מונית

בתחנת המונית אמרו שכרגע אין מוניות (יום חמישי וכו')

ובאקראי הגיעה מונית , הנהגים נוהגים לעבור שם בסוף השבוע ובשעות שכאלו .

חשבתי שהיא תרצה לעלות ( זה כבר קרה לי), אבל היא אמרה שאני הייתי קודם ואף סייעה לי להביא חלק מהמצרכים למונית.

 הפתגם: שלח לחמך על פני המים ...התאים לי !

והחשוב מכל : מחר יגיעו שניים מהנכדים

למספר ימים

השקט שכאן יהפוך כך אני מקווה לשמחה וחיוכים

נצא אחר הצהריים ( כמעט לפנות ערב) 

לים , לחוף , למגרש הספורט הסמוך ולבילויים

ורק שנהיה כולנו בריאים !