יומני היקר

חודש יוני, הקיץ החל

 הימים חמים, אך הערב בים היה נעים

 רוח נשבה ואפילו לרגע היה קריר...

רציתי הערב  בים לעלות על המזח

 ולצלם משם

 זכרתי את קולו הרועם של המציל שאין לעלות על המזח

  סכנת החלקה !

ואז ראיתי בקצה המזח דמות ,

 אולי זה דייג המאכיל שם דגים או מכין את הרשת 

 ואמרתי לעצמי: אם הוא עלה מדוע שאני לא אוכל לשם לגשת ?

ועליתי...

בזהירות כשאני אוחזת את המצלמה   לבל תיפול על הסלעים...

[צילום בזמן שאני יושבת]

השעה היתה לאחר 7 בערב

דמדומי שקיעה...

אנשים ספורים בחוף

ולמרבית הפלא אפילו שניים שחו במים

היה דיי קריר והגלים התנפצו לסלעים

כאן  קשורים הכסאות של האנשים הבאים בקביעות לים

פניתי ללכת , השמש שקעה לגמרי...

 בדרך בחזרה , היכן שיש מדרגות 

ראיתי   ארבעה בחורים ובחורה אחת שהתיישבו 

בהדרגה , כל אחד על מדרגה

כשאחד מהם מתקין את המצלמה על חצובה.

השאיר אותה לשהייה ורץ מהר כדי להכנס לתמונה.

צלמתי גם אני ופניתי ללכת

ואז שמעתי את אחד הבחורים שואל באנגלית   :

האם את מוכנה לשלוח אלינו את התמונה ?

הנערה דברה איתי בעברית

הם מתגוררים באחד הכפרים , וההוא ששאל תייר מאמריקה...

את תמונתם לא אפרסם כאן , כי לא בקשתי את רשותם.

ומחר אצא אולי סוף סוף להליכה ללא מצלמה

 כי מזמן לא הלכתי להליכה לשם   הליכה....שכל כך חשובה  ובריאה!

בבית קר,

 ולכן אני מחליטה

לצאת ל'הליכה' .

אני צועדת לאורך הים

כמעט עפה

מניין האנרגיה אני תוהה ?

ואז מבינה

זו לא אני ,

זו הרוח הנושפת בעורפי

וממש דוחפת אותי...

יש עוד אנשים שהולכים וצועדים

איש רכוב על אופניים...

איש וכלבו...

על המים דייג ורשתו...

לפתע אני מבחינה באשה יושבת על החול

צהובת שיער וכובע אדום

העזתי להתקרב

להתבונן מקרוֹב

מי יושב על החול הרטוֹב

ו...אז הִתברר לי שזה איש ולא אִשה

שיערו לבן וגם יש לו שפם

איך אומר השיר:

 מי שרואה אותי מאחור...לא יודע מי אני...

 גולשים רבים בים, הגלים הגבוהים בשבילם....

 תלמים שנעשו בחול, ליישור לאחר הסערה והסחף...

 העורבים שהגיעו בלהקה...

 לא התייחסו אלי ולמצלמה 

הדייג

 אני כבר בדרכי חזרה

 "נלחמת" עם הרוח הנושבת קרירה...

 מגיע הבייתה שותה כוס מים

 ולוגמת תה חם

 ורצה לפתח את הצילומים מהיָם....

אולי זה בגלל שעון החורף

ואולי  הסתו אכן הגיע ...

היום אחר הצהריים , כשהלכתי לים

הרגשתי כבר את קרירות העונה הסתווית .

נכנסתי למים 

הגלים התנפצו למרגלותי

ורוח נעימה לִטפה את  גופי .

מעלי השמש הייתה עדיין מסנוורת

וקרנה על הגלים מרצֶדת,

 משחקת עם הגלים ומשתובבת ...

כשהגעתי היו עוד מספר אנשים

וכמה ילדים שחו במים  הנעימים .

עברה כמחצית השעה

השמש בין העננים התחבאה .

כמעט ולא נשארו אנשים בחוף

איש וכלבו הגיעו לטיול היומי ,

ואני החלטתי בלִבִּי

שמחר אקדים בשעה ,

כדי להספיק להנות מזיו החמה

ומעונת השנה הנעימה .

                             אין כמו גווני הים....