השמש ממהרת לשקוע שלא באשמתה
מישהו שאל אותה
אם היא מסכימה "להכנע" לשעון החורף
אני ממהרת לחוף הים
אולי הערב , ליתר דיוק אחר הצהריים
"אתפוס" במצלמתי קרני שמש אחרונות מרצדות בזהב על המים
אנשים ספורים עדיין בים
שקית ניילון חומה עפה ( מישהו שכח אותה) ועורב אחד מקפץ לקראתה
ואולי אף תוהה מי היצור הזה שגם עף וקופץ?
שמתי את השקית בפח האשפה
ויש לציין שפחי האשפה מלאים
כלומר בחוף הזה רוב האנשים שמרו על הנקיון
והשליכו את הפסולת לפני לכתם הבייתה
ואולי כבר עבר איש הנקיון של העיריה ...
אני מבחינה באדם שהולך ובוחן את החול עם מכשיר , אולי גלאי מתכות
ושם בשקית ניילון קטנה "אוצרות" שהוא מוצא
ילד קטן מתרוצץ בשמחה והסבים שלו ( כנראה) רצים אחריו ...
השמש נעלמת במהירות
אני מהלכת יחפה וחשה את מי הים הנעימים
לפתע מגלה בקבוק , אולי מישהו השאיר בו מכתב
או סתם "שכח" להשליך לאשפה,
וכך הוא נראה
והעורב והשקית ( שמעט מקרני השמש צובעות אותה בכתום)
וכמובן השקיעה של יום חם
ללא רוח וללא עננים
אבל יפה כתמיד
הערב יורד
מרחוק הדייגים ממשיכים ולא מתייאשים אולי יעלה דג בחכתם
ואני מצלמת את החכה שנותרה בודדה וממתינה גם לדג וגם לדייג.
ושבה לביתי .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה