יומני היקר

                     ט"ו בשבט - החג בתחילה היה ט"ו בשבט תאריך

 לחקלאים לצורך הפרשת מעשר (עשירית)

 מיבול הפירות - ולא יום חג. אך במשך הדורות קיבל היום אופי של חג,

ולכן אסרו להספיד מתים ביום זה ואף נהגו לאכול ביום זה מחמשת

מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל - גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

משמעות מיוחדת קיבל ט"ו בשבט במאה ה- 16,

בצפת של המקובלים, שאף קבעו "סדר ליל שמחת האילנות".

סדר זה של ט"ו בשבט כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדסים,

 ועליהם שפע פירות ויין לבן ואדום.

        איך זה להיות עץ?    

                            דתיה בן-דור 

                                                      ולסיום    תפילת האילן  של שמורות הטבע של מוזמביק

פַעַם שָאַלְתִי עֵץ -

"עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיות עֵץ?"

"אַתָה וָודָאי מִתְלוצֵץ"- אמר העץ.

"לא ולא", אמרתי- "בְּרצִינוּת גְמורַה,

זה טוב או רע?"

"רע?" תָמַה העץ. "מדוע?"

"ולא אִכְפַּת לְךָ שאתה תָקוּעַ כָל הַשָבוּעַ?"

"איֵנֶנִי תָקוּעַ, אני הֲרֵי נָטוּעַ"

"ולא מִתְחָשֵק לְךָ לפעמים לָלֶכֶת לְבָקֵר חֲבֵרִים

או לִרְאות מה נשמע בִמְקומות אֲחֵרִים?"

"אֵין לי כָל צורֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.

צִיפורים מְזַמְרות לי בְאופֶן קָבוּעַ

פָרְפָרִים לי נושְקִים, מְלַטֶפֶת הרוח

וּלְנֶגֶד עֵינַי- כָל הַאופֶק פָתוּחַ."

"וּבַלָיְלָה כְשֶכוּלם יְשֵנִים- אז מה?"

"בלילה אני מַאֲזִין לַדְמָמָה

וְשומֵעַ

אֵיךְ נושֶמֶת הַאֲדָמָה

אֵיךְ פֵירות מַבְשילים

אֵיךְ יורדים הַטְלָלִים

וּבְתוךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוזָלִים וַאֲנִי שומֵר עַל שְנָתָם."

"אני אוהב אותך עץ" - אמרתי

וְהָלַכְתִי אֶל גַנִי

וְנָטַעְתִי לי עץ מוּל חלוני .