הכותרת בעתון הבוקר : "מגה חורף" !
הקולות שאני שומעת : טיפות של גשם עז וברד שהחל לרדת
המחשבות שרצות בראשי : אל תצאי מהבית, בעצם אפילו מהמטה לא כדאי לצאת
אבל...
אם צריך ואין ברירה ויש למלא איזו משימה
קמים ויצאים לדרך
ושוב נסיעה ברכבת , לא ממש ארוכה
גשם
שקט
מלבד מלמולים בפלאפון של הבחורה היושבת מולי , לאחר שהתאפרה ביסודיות מרובה
( אגב; כבר ראיתי נשים , בעיקר צעירות שכנראה אין להם זמן בבוקר ומנצלות את השהיה ברכבת לאיפור
לא רעיון רע בכלל),
ואז אני אומרת לעצמי: את רואה נ*גה , כך צריך להתאפר , ביסודיות ולא בחופזה כמו שאת עושה ...
ובכן, האמת שלא היה קר
האויר צלול ונקי
למזלי לא ירד גשם ברדתי מהרכבת
כדי לעבור את הכביש דלגתי על מספר קרשים שמישהו טרח להכין
דוברה (?)
ומי שלא מצטייד במגפי גומי בימים אלה ( למי בכלל יש כאלה?) הדוברה הזאת היתה לעניין!
בדרך גם ראיתי מטריה ש"פרחה" לה כפרח בגנה
בצעתי את המשימה ושבתי לתחנת הרכבת.
בעודי ממתינה לרכבת שתבוא ( בעוד כ-20 דקות !!!) חלקתי את הלחמניה עם יונה ( תור?)
שנהנתה מאוד וזללה פרורים בתיאבון רב ( כנראה לא צפתה לכזאת ארוחה
)
בעודי ממתינה ...בעודי ממתינה...בעודי ממתינה...
לא הגיעה הרכבת בכלל !
הרכבת הבאה אחרה
וכך המתנתי ( עם עוד נוסעים מאוכזבים ) למעלה משעה!
קבלנו פיצוי 2 כרטיסים ( על כל חצי שעה איחור מקבלים כרטיס פיצוי)
ומנהל התחנה אמר שעדיין לא המציאו פטנט להשיב זמן אבוד !
ואגב; ה'דוברה' לאחר זמן מה ...
והמטריה עדיין ממתינה לרוח ...
* כותרת הפוסט -שירו שלמה ארצי .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה