יומני היקר

הוא נוסע קבוע  וותיק ברכבת ,

הוא עולה באחת התחנות שבדרך

ויורד בתחנה שבעיר

ושוב עולה....

משאיר פתק קטנטן על השולחן בין הנוסעים:

אני חרש אילם

תודה לתרומה...

כולם מכירים אותו

איש  לא מבוגר,

גֵוו כפוף קמעה

קשה לקלוט את מבט עיניו ...

כשהוא בא בדרכו חזרה לאסוף את הפתקים הוא מהנהן לאות תודה,

כאשר הוא מוצא מטבע על  הפתק.

 לפני שנים נתן בתמורה לתרומה מחזיק מפתחות או משהו דומה...

 היום הוא עלה לרכבת , ושם את הפתקים,

 בעודי מפשפשת בארנקי להוציא מטבע ולהניח כהרגלי על הפתק ,

 אמרה לי האשה שישבה ממולי בקול נחרץ

( אני מכירה אותה- בת מחזור שלי , שחזרה בתשובה עקב נישואיה לאיש דתי)

 אל תתרמי לו !

 הוא רמאי!

 הוא שומע מצוין ,

 ואת הכסף שהוא מקבל הוא מבזבז על הימורים!!

 - מניין את יודעת?- שאלתי .

- מישהו, שנראה איש מהימן אמר לי זאת באחת הנסיעות-ענתה לי.

  והיא גם העירה לעוד נוסעת ששמה שקל או שניים...

 אינני יודעת מה נכון ...

 ואני מאמינה שיש עוד פושטי יד שמרמים את הציבור ,

 איך  נדע האם באמת הקבצן ,שירד לשפל המדרגה ופושט את ידו הוא באמת נזקק לכל פרוטה ?

*רצ"ב סרטון בנושא שזכה בפרס ראשון בפסטיבל קאן