יומני היקר

 לכבוד 'יום הלשון העברית'

לרגל יום הולדתו העברי ( כ"א בטבת ) של  אליעזר בן יהודה

מספר מילים חדשות (יחסית) בשפה שלנו

האקדמיה ללשון העברית קובעת מונחים עבריים ומציעה חלופות

למילים לועזיות שנמצאות בשימוש כללי. יש מילים הנקלטות מהר

 ונכנסות לשימוש בשפה השוטפת,ויש כאלה שלא מצליחות בכך.

להלן 12 מתוך המילים  שחידשה האקדמיה בשנים האחרונות

ונוכל לבדוק אם אנו משתמשים בהן, או בכלל מכירים אותן:

המונח המקובל                                           המילה שקבעה האקדמיה

פרגולה                                                     מצללה

מיליטריזם                                                 צבאנות

פרזנטור                                                   יצגן

קונפטי                                                      פתיתונים

ליין-אפ                                                      תסדיר

טוקבקיסט                                                 תגובן

חנות הפתוחה  24 שעות ביממה                      יממית

קריאה ללכת למוסך ל"ריקול"                          קריאה לתיקון

מחלת הבולימיה                                         זללת

מחלת הציליאק                                          דגנת

תרופה גנרית                                            תרופה סוגנית         

מכשיר אינהלציה                                       משאפה

כולנו זוכרים את המקול ( פטפון) ושח-רחוק (טלפון) שלא השתרשו  בשפה וגם טַבֶּטת ...ידעתם שזה היה נסיון למילה: טלוויזיה?

גם נמנמה ( פיג'מה) ומִסרון ל-SMS לא התקבלו בשפתנו היומיומית .

ועוד:

ועוד:

משושָה = אנטנה - מי משתמש במלה משושה? ( בקמץ)

משושה היא מתקן עשוי תיל או אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד.
ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna

במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון חרקים וחסרי חוליות.

לצדה חודשה המילה מָחוֹשׁ. בהמשך הפכה המשושה למָשׁוֹשׁ.

וכיום הביולוגים מבחינים בין השניים: משוש הוא איבר גמיש וחסר שלד כגון זה המצוי בשבלולים.

מחוש הוא איבר נוקשה, בעל פרקים ושלד חיצוני כגון זה המצוי בחרקים.
המונח משושה נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

אליעזר בין יהודה מוחו היה קודח והמציא מלים רבות,

השפה העברת מתפתחת לצד העָגָה ( הסלנג) שכל יום נוספות בה מלים חדשות ובלתי מובנות לדור המבוגר יותר

כמו  "יורם"-"חנון" או "לפלף"- אולי אולי יש כבר משהו חדש יותר?

* הכותרת מתוך השיר : אליעזר בן יהודה  http://youtu.be/Jt2gLGvLKW0

                           מילים: ירון לונדון/לחן מתי כספי

                                                    מה  גִלֵיתִי   ?

         פרסמתי מספר פוסטים הקשורים לשפה שלנו :

  עברית שפה קשה

  סלנג

  התפתחות השפה

  מקור מִלים

והנה להפתעתי קראתי לאחרונה שהאקדמיה ללשון העברית קבעה ש-

התקרבו וקראו:          

              "מדוע קִוֵיתִי לעשות ענבים ויעש באושים"-

 בזכות הציטוט הזה מספר  ישעיהו, פרק ה'

ועוד רבים אחרים בדוגמתו פעלים כמו נִסֵיתי , נִקֵיתִי , קִוֵיתִי

שנחשבים היום כשגיאות צורמות במיוחד בעברית ובשפת רחוב ,

הם בעצם עברית תקנית לחלוטין , ובאִשור האקדמיה ללשון העברית.

 "אכול תאכלו אותה בקֹדש כאשר צִוֵיתִי (ויקרא י',י"ח) -

 דוגמא  נוספת לשמוש בהטיה הזאת.

  בהתבסס על הציטוטים מהמקרא , החליטה האקדמיה לקיים

  בגוף ראשון ובגוף שני את שתי האפשרויות.

  נראה שדוברי העברית המודרנית חשים בנוח להתשתמש בהטיות בצירה

  בבניינים הפעיל, התפעל, נפעל : הִשקֵיתִי , הִתפתֵינוּ , נִראֵיתָ .

 לטענת האקדמיה ללשון אין פסול לומר חִכֵּיתִי ,

   לא מבחינת המקרא וגם לא מבחינת הדקדוק.

  ( מתוך כתבה ב"ידיעות אחרונות" )