יומני היקר

 אני לא זוכרת מתי החלטתי שעלי להכין את אותן עוגיות ( לא מתוקות)

שהכינה אמי ז"ל

נזכרתי בשמן : פוגאצ'ו

מישהו מכיר ?

( עדה , אני משערת שלך השם מוכר)

אמי לא עלתה מהונגריה, אבל אלו עוגיות מהמטבח ההונגרי

  גִּליתי בגוגל מספר גירסאות

גם מתוקות

גם מכילות גבינה

לבנה או צהובה

עם קימל מעל, שומשום ( אפשר גם סומסום) ועוד

מצאתי מתכון שנראה לי דומה לזה שאני זוכרת

הכנתי את הבצק ( עם מספר שינויים)

קרצתי עיגולים בקוטר של כ-4 ס"מ ( לא שכחתי לצלם  )

והטעם שלהן  מזכיר ילדות וממש טעים!

הבאתי לאבא שלי שיחיה והוא מייד זכר את השם

ולמי שמעונין הנה המתכון (מגוגל)-אני שניתי מעט

לאחר שקורצים את העיגולים ומניחים בתבנית האפיה חורצים מעליהם בעזרת מזלג או סכין פסים לאורך ולרוחב.

שמתי רק כפית סוכר וכפית שטוחה מלח

חלמון אחד

200 גרם חמאה ( אין צורך לדעתי ביותר)

3/4 שמנת חמוצה

לא שמתי חומץ!

נסיון ראשון שהצליח !

ובלי קשר לנושא הפוסט

היום הוא היום הרשמי של הקיץ! גוגל ציין זאת בדודל נחמד ( מזמן לא העליתי כאן דודל )

ועוד בלי קשר ( חלקכם ודאי כבר ראיתם) שישרא החליף את המומלצים שהיו שם מספר חודשים והנושא החם

אז אולי יש כבר אור בקצה המנהרה! (בישרבלוג)

 יהודה עמיחי כתב שיר : אחרי אושוויץ

אַחֲרֵי אוֹשְׁוִיץ אֵין תֵּאוֹלוֹגְיָה
  
מֵאֲרֻבּוֹת הַוָּתִיקָן עוֹלֵה עָשָׁן לָבָן,
סִימָן שֶׁהַקַּרְדִינָלִים בָּחֲרוּ לָהֶם אַפִּיפְיוֹר.
מִמִּשְׂרְפוֹת אוֹשְׁוִיץ עוֹלֶה עָשָׁן שָׁחֹר
סִימָן שֶׁהָאֱלֹהִים טֶרֶם הֶחְלִיטוּ עַל בְּחִירַת

הָעָם הַנִּבְחָר:
אַחֲרֵי אוֹשְׁוִיץ אֵין תֵּאוֹלוֹגְיָה:
הַמִּסְפָּרִים עַל אַמּוֹת אֲסִירֵי הַהַשְׁמָדָה
הֵם מִסְפְּרֵי הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל הָאֱלֹהִים
מִסְפָּרִים שֶׁאֵין מֵהֶם תְּשׁוּבָה
וְעַכְשָׁו הֵם מְנֻתָּקִים אֶחָד, אֶחָד .

אַחֲרֵי אוֹשְׁוִיץ יֵשׁ תֵּאוֹלוֹגְיָה חֲדָשָׁה:
הַיְּהוּדִים שֶׁמֵּתוּ בַּשּׁוֹאָה
נַעֲשׂוּ עַכְשָׁו דּוֹמִים לֵאֱלֹהֵיהֶם
שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵין לוֹ גּוּף.
אֵין לָהֶם דְּמוּת הַגּוּף וְאֵין לָהֶם גּוּף."

 מחצית חודש אב....

ועוד שנה חלפה מאז...

היא צועדת שם ,

מפלסת דרכה בין השיחים והפרחים שצמחו

וגם קוצים...

לְיָדָה

הולך לאיטו אביה הקשיש

כיפה לראשו...

שניהם מתקרבים לשם

הוא אומר תפילה חרישית

עומדים

שותקים

והולכים...

שבים הביתה

לקול מצהלותם של הילדים שבאו לבקר

מחייכים...

כי הרי החיים חייבים להִמשך...

  היום הפרטי שלי....

 
 קטפתי פרחי 'עד עד' כמו כל שנה
נִקיתי את המקום
...אַת כל כך אהבת נקיון וסדר
הדלקתי נר
בקשתי בקשה
מסרתי דרישת שלום...





                              והלכתי ....