יומני היקר

 כבר בוקר ליום שני בחול המועד פסח

 להפתעתנו החורף חזר , אבל רק לזמן קצר והשרב  כבר בפתח .

 ההתרגשות של ערב ליל הסדר חלפה

 כשלקחתי קערה ( להכין  "קניידלך ) שנותרה בין כלי הפסח של אבא שלי ז"ל

  מתקשה להאמין שכבר חלפו כחמישה  חודשים מאז שהחליט שדיי לא בעולמנו ,לחלוחית הופיעה בעיני...

 התרגשות לקראת עריכת הסדר בביתי , עצב ושמחה מהולים יחדיו.

הסדר היה בסדר כפי שאומרים

כמובן שנותר אוכל לימים הבאים

לא פסחנו על עוגת קרם המצות ( ממנה לא נותר כמובן !)

כבד קצוץ , פשטידת תפוחי אדמה שצברה וותק רב במחוזותינו ( קוגל /קיגל תפ"א)

ופשטידת כרובית וברוקולי שהיא "הצעירה" במחוזותינו .

לא אוסיף בתאור המאכלים אבל הילדים בחרו כמובן בשניצל ותפוחי אדמה בתנור .

בעצם כתיבת הפוסט כדי להביא למי שעדיין לא מכיר את השיר : "דיינו "של אהוד מנור ( בפי אבי טלדנו)

הצילום מרמת הגולן, בו טילתי לפני כשבועים עם קבוצת מטיילים .

נוף יפהפה , זרימת הנחלים בעוצמה מרובה לאחר  הגשם הרב שירד השנה, פריחה מדהימה של שפע פרחי העונה .

"דיינו"
של אהוד מנור

ביעור חמץ / חנה ניר

אֶת כָּל הֶחָמֵץ
שַלִּיבִּי מְאַמֵץ
בְּיָמִים שֶל סַגְרִיר וְשֶל קוֹֹר,
עִם בּוֹא הַחַמָּה
בְּיַד נִכְלָמָה
כְּעֶשֵֹּב שוֹטֶה אֶעֱקוֹֹר.
עֶלְבּוֹנוֹת שְכוּחִים
בְּנִבְכֵי הַכּוּכִִים
מְרִירוּת שֶצָמְחָה בַּמִסְתּוֹֹר
מֵחַדְרֵי - חֲדָרִים
אַעֲלֶה וְאָרִים
וְאוֹצִיא לַחוֹפְשִי לְפִי תּוֹֹר.
יַעֲבְרוּ אַז בַּסָּךְ
רִגְשוֹת לֵב מְסוּכְסָךְ,
פַּחַד, כַּעַס, קִנְאָה, תַּחֲרוּּת,
וְרֵיק מִמִּטְעָן
אֶתְייַַשֵּב לַשּוּלְחָן
וְאֶחְגּוֹג אֶת חַג הַחֵירוּת.

מצאתי ברשת

אתכם משתפת

~חג שמח~ לכולכם

באשר אתם

שתדעו ימים טובים

ושמחים !

 בעודי ממתינה לבדיקה אצל רופא העיניים

גליתי על שולחן קטן בחדר ההמתנה

 מזוודה קטנה ובה עלונים

עלונים לפרסומת כלשהי

 המזוודה הנוסטלגית עם הפרחים האדומים ועוד

משכה את תשומת לִבִּי

הסרתי את המפית המבריקה עם קישוטי כסף מעל השולחן

הוצאתי את העלונים

( לא יודעת מה חשבו האנשים בחדר ההמתנה

אולי שאני משונה)

והוצאתי מתיקי את המצלמה

( יש לי כזאת קלת משקל ודיי קטנה)

וצלמתי ...

  במזוודה הזֹאת החלטתי לארוז זכרונות

  הזכרונות מחג הפסח בילדותי

לחג הזה ( כמו בראש השנה) אמי קנתה לי בגד חדש ונעליים בצבע בהיר

בחג  הזה ערכנו ליל סדר כהלכתו

פעם אצלנו בבית ופעם אצל  דודי

מידי פעם היו גם אורחים אחרים

וזכור לי גם ליל סדר אחד שאמי נאלצה לעבוד בערב החג

אבי , אחי ואנוכי חיכינו לה עד שתשוב וחגגנו ביחד ( לא יודעת למה פתאום מקרה זה יוצא דופן עלה בזכרוני)

אהבתי את השירים, קריאת ההגדה וההסברים

מתנות לילדים

במשך השנים

כשגם אנחנו הפכנו למבוגרים הסדרים השתנו

עדיין חוגגים ליל סדר

אבל כבר חסרי סבלנות , אני מודה, בקריאת ההגדה

ליל הסדר כבר לא בדיוק משפחתי כמו שהיה

בזכרוני עדיין מהדהדים צלילי השירים

ריחות וטעמים שהיו ולא ישובו יותר

ככה זה בחגים

במזוודה שמורים הזכרונות

מזוודה עם פרחים לזכרונות יפים , רגשות , מחשבות...

ולכל מבקרי הבלוג

שלוחה ברכת חג נעים , טעים ושמח !

 בשנים האחרונות אנחנו חוגגים את ליל הסדר ב'דיור המוגן' בו אבי מתגורר, כך הוא רוצה ואנחנו מכבדים את רצונו ,

מלבד בשנה שעברה שאחי הגיע מחו"ל וחגגנו אצל הבת כשכל אחת מאתנו הכינה  תבשילים לחג.

היה נפלא!

השנה עד ליום חמישי בערב ( יום לפני ליל הסדר) לא ידענו אם בכלל נחגוג את ליל הסדר

 קוראי הקבועים קראו על אבי שֶחלה , ועד לשעה 6 בערב ביום חמישי הוא לא שוחרר מבית החולים !!!

אינני מבינה למה לוקח כל כך הרבה זמן לכתוב מכתב שחרור

מתח ולחץ מיותרים !

הוא מטופל ובמעקב רפואי , אבל בביתו שלו ( בדיור המוגן)

הקדמנו את בואנו  אליו כמובן ביום ששי

והתכנסנו בשעה היעודה בחדר האוכל החגיגי  כשעל כל שולחן מפה , צנצנת פרחים בצבעים לבן וסגול

הגדות ,

יין , מיץ ענבים  ועוד משקאות וכמובן  קערת הסדר.

האדם שערך את הסדר לא פסח אפילו על מלה אחת , אבל יש לציין שעשה זאת במיומנות ומהירות !

האוכל היה טעים , מלבד המרק עם ה'קניידלך' , אולי בפעם הבאה אביא להם משלי

האורחים שלנו אכלו בתיאבון רב  ביום המחרת כשבאו לבקר אותנו !

(מתכונים רבים בגוגל, אני שומרת את המתכון של אמי ז"ל )

כמובן ה'סדר' מעלה זכרונות מימים עברו כשחגגנו שנה אצלנו בבית הורי ושנה אצל הדודים שלי .

מנהג האפיקומן היה שונה אצלנו. כל ילד קבל מתנה כשהיא מוחבאת בחדר והיה עליו לחפש

( כמובן על כל מתנה נכתב שם) , וכל אחד שמח כשמצא את המתנה שלו !

בליל הסדר הנוכחי היו ילדים קטנים , נינים שבאו לחגוג עם הסבים ולאחר ששרו 'מה נשתנה'

כל אחד מהם קבל שקית הפתעה עם ממתקים , וכולם היו מאושרים .

כל שנה חסרים לי השירים ששרנו בילדותנו ובגיל הנעורים :עבדים היינו, הללויה , בצאת ישראל ממצריים ,

כשקולו הערב של אחי עולה על כולם ובמִלים : 'מה לך הים כי תנוס...' נשמע גם קול שני !

אבל כפי שאמרתי: הסדר היה בסדר

ושיהיה לכולם המשך חג שמח ומועדים לשמחה!