יומני היקר

   הנכד הקטן ( טוב, הוא כבר בן 5 , אבל תמיד ישאר הנכד הקטן...)

ערם כריות בסלון

ספונֶת(ספה קטנה)  כזאת של ילדים

ושמיכות קיץ דקות

( אחת אפילו נשארה בירושה מאמי ויש בה קרע

אבל אין שמיכה כזאת היום בשום מקום !

כל שמיכות הקיץ מבד פִּיקֶה וכד' לא דומות באיכות של פעם !...)

והוא קורא לי

בואי , תראי את האוהל שבניתי

נכון ? את מרשה "לבנות אוהל" עם השמיכות האלו וחיוך מתפשט על פניו?

ואני מחייכת איתו...

מכונת הכביסה הרי תכיל גם את השמיכות האלה,

האוהל שלו כבר מוכן והוא מתחבא בתוכו .

בינתיים אני מכינה את ארוחת הבוקר

חביתה ומעט סלט ואולי גם גבינה לבנה ולחמניה

הארוחה מוכנה ואני קוראת  לו :

- בוא לשולחן

- אני רוצה לאכול באוהל

- אי אפשר לאכול באוהל, האוכל יפול לך מהצלחת

ואז עולה במוחה של הסבתא רעיון !

החביתה , מספר פרוסות של עגבניה ומלפפון ירוק עוברים במהירות מהצלחת לקופסא קטנה ( כזֹאת שהיתה בה גלידה)

ואני אומרת לילדון :

בבקשה , תאכל את הארוחה שלך, אני מבינה שאתה נמצא בפיקניק

 ולכן  הבאתי לך את האוכל בקופסא

החיוך שלו היה שווה הכל !

וכמובן צלמתי להוכחה 

התמונה שלו עם החיוך והעיניים הבורקות שלחתי להוריו שהיו כמובן בעבודה !

 מין שבוע כזה של שקט

חם ולח

ממעטת לצאת מהבית

שקט זה טוב

שקט זה גם רע לפעמים

שלשום החלטתי שזהו !עלי לצאת לחוף הים הכל כך סמוך אלי

לחוש את המים הנעימים המשרים שלווה ורוגע...

הגלים הגיעו בשמחה עד לרגלי

עד שהגיעו שככה סערתם גם אלה שהעלו קצף בבואם

ושמתי לב ( האם גם אתם ?)  שגם גלים סוערים !

שבאים מגבוה עם בטחון עצמי שכזה

מגיעים לחוף

ומתנפצים

וחוזרים 

שבים כלעומת שבאו

בלחש שכזה...

בחוף הזה כרגיל לצערי "נשכחים"  בקבוקים ועוד

ואיש הנקיון עמל קשות לאסוף הכל לשקית הגדולה

ערב אחד מזמן היו שם 3 אריזות ריקות של משקפות לילדים  לידי והוא שאל אותי אם זאת אשפה (?)

כשהגעתי לחוף ראיתי  שעל החול מונח  בקבוק של מים ש'נשכח' ,

וזאת היתה הזדמנות לצלם דרכו את המים וזהרורי השקיעה

ואתמול  שוב בבית

החום והלחות מביאים לעייפות...

במקרר עומדת צנצנת ריבה שנשכחה

קצת מיותמת

חצי ריקה

או

חצי מלאה...

ואני שחשקתי  במשהו מתוק לקפה

מחפשת מתכון לעוגה עם ריבה

משהו מהיר וקל להכנה

לא בצק פריך או בצק שמרים הדורש הכנה מרובה

מצאתי בגוגל עוגה של 'פריגה'  מתכון  לעוגה בחושה

למעוניינים :

מצרכים בקערה:
1/2 כוס שמן קנולה
3 ביצים
כוס סוכר ( אני שמה רק 3/4 כוס וזה מספיק בהחלט!)
מעט קינמון מוסיף המון (מי שלא אוהב קינמון ינסה להוסיף תמצית שקדים)
מיכל שמנת מתוקה או חמוצה
וניל או רום לטעם או קליפת תפוז (תשלבו את הטעם לפי טעם הריבה)
1/2 2 כוסות קמח תופח

אופן ההכנה:
לערבב חומרים רטובים עם הסוכר ולהוסיף אליהם בהדרגה קמח מנופה
לצקת חצי מהבלילה לתבנית משומנת מספר 24
לבלילה שבקערה להוסיף 2 עד 3 כפות ג ד ו ש ו ת מאד ריבה 
אפשר להוסיף גם לריבה טעמים של קינמון קליפת תפוז כף שרי או ליקר .
לערבב ולצקת על הבלילה שבתבנית
לערבב קלות את 2 הבלילות.
לנער את התבנית שהתכולה תתיישר

לאפות בחום 175-180 מעלות כ-35 דקות או עד שמוכנה
חשוב מאד ברגע שהעוגה מזהיבה בנטייה לחום, לכסותה בניר כסף שלא תתייבש ולהמשיך באפיה.

כך כתוב בהוראות , אני דלגתי על ההוראה הזאת והעוגה לא התייבשה !
בתום האפייה מברישים את העוגה בריבה מהולה בקצת מים. אפשר סילאן או סירופ מייפל,

האמת, שגם על הוראה זאת דלגתי , אולי בפעם הבאה...

והיום

לפנות ערב יצאתי לערוך קניות

למצרכים החסרים לא אכפת אם חם ולח בחוץ

בסופרמרקט נאלצתי לעמוד דיי הרבה זמן בתור

האשה לפני ערכה את מוצריה למשלוח

כשפניתי לתור מימיני עמדה שם אשה ואמרה שהיא בתור ( לא ראיתי עגלה),

היא הצביעה  על מספר מצרכים שהיו שלה ואמרה שבעלה כבר מגיע

עליו להביא עוד דבר מה

לא היה טעם להתווכח ושוחחנו שאין טעם להתווכח על תור , עוד מספר דקות גם ארוכות לא ישנו

(אם מישהו חצוף אעיר לו, אבל זה לא היה המקרה)

האשה שלפני התמהמה מעט וכשסיימה ראיתי מאחורי בחור צעיר עם 2-3 מצרכים

אמרתי  לו שיש קופת 'אקספרס' וחבל שימתין בתור

הוא אמר שבכל מקום תורים ארוכים

כיון שהיו לו מעט מצרכים אמרתי לו שיעבור לפני, והוא שמח והודה לי !

ומדוע אני מספרת את זה?

כי

כשיצאתי והזמנתי מונית עקב השקיות הכבדות  ( לשם הלכתי ברגל)

יצאה אחרי עוד אשה ( משערת שצעירה ממני) גם היא הזמינה מונית

בתחנת המונית אמרו שכרגע אין מוניות (יום חמישי וכו')

ובאקראי הגיעה מונית , הנהגים נוהגים לעבור שם בסוף השבוע ובשעות שכאלו .

חשבתי שהיא תרצה לעלות ( זה כבר קרה לי), אבל היא אמרה שאני הייתי קודם ואף סייעה לי להביא חלק מהמצרכים למונית.

 הפתגם: שלח לחמך על פני המים ...התאים לי !

והחשוב מכל : מחר יגיעו שניים מהנכדים

למספר ימים

השקט שכאן יהפוך כך אני מקווה לשמחה וחיוכים

נצא אחר הצהריים ( כמעט לפנות ערב) 

לים , לחוף , למגרש הספורט הסמוך ולבילויים

ורק שנהיה כולנו בריאים !

 מכונת הכביסה כבר פועלת עם המגבות

מגבות של המקלחת

מגבות של הים

זה אחד הסימנים לסוף החופשה

חופשת חג

שהחלה כבר ביום רביעי בערב

( לפני הסופ"ש והחג )

ההורים נסעו לחו"ל (לכבוד יום הולדת הבת שלנו ) והנכדים שלושה נחמדים

באו אלינו לביקור

עדיין כאן

ממתינים לבואם של ההורים להשיבם לביתם

אוכלים ארוחת צהריים -נו, מה ילדים אוהבים ?

שניצל וצ'יפס וקטשופ ( לא מבינה מה מוצאים בקטשופ הזה ? )

אכלנו כמובן גם מאכלי חלב

עוגת הגבינה הלבנה עם ביסקוויטים ללא אפיה היתה הלהיט של החג הזה !

ועוד בישולים , לא מסובכים שילדים אוהבים

אבל הטרחה מרובה וכיף בצידה

ומדיח הכלים עובד 'שעות נוספות'

עד כאן מהטיוטה...13.6

הבקרים היו חמים ובלינו בבית

לפעמים אני שמחה שהילדים מחוברים למחשב, טלוויזיה וטאבלט

קניתי ספר ילדים והם נהנו להקשיב וגם לקרא

צבעו בצבעי מים ( שלושתם מוכשרים בציור)

והבילוי המרכזי היה לפנות ערב

בחוף הים

הנאה מושלמת

ארמונות חול וחומות וגשרים

מים נפלאים

היינו באותו חוף כמובן אבל בשני מקומות שונים

הראשון ממש קל"ב , אך ללא הסדרי מקלחות וברז מים

יש ברז קטן ותארו לכם כמה חול (זיפזיף) חזר איתנו מהים

גם הברז שנמצא ליד הפח בבנין שלנו לא הועיל

ולכן בערב הבא שמנו פעמינו  לחוף השני( גם במרחק הליכה)

שיש בו 'שובר גלים' ואפשר להכנס למים ללא חשש

(במקום הקודם נשמתי פרחה כמעט עם כל גל ענק שהגיע !)

מקלחת קרה בחוץ וגם ברז לשטוף ת'רגלים בצאתנו מהחוף

הפעם כמות החול שהגיעה הבייתה קטנה בהרבה

ובערב אחר משחק במגרש ספורט , טיול בחוף

 וביקור בגלידריה המשופצת בה יש מבחן גלידות ופריגורט טעים!

אז מה צריך יותר מזה?...

( תמונות כמובן נשלחו להורים )

מצרֶפת תמונה שצלמתי של דלי בים

הפעם בעיבוד ( בד"כ לא נוהגת לעבד צילום)

ועוד תמונה שלא עלתה בפוסט  הזה :          רות

ובכל זאת זה חג השבועות שהיה

חג הקציר !

 מעבירה ערוץ בטלויזיה מערוץ הילדים

לערוץ 87- רשת ג'- שירים עבריים

 ממלאת מכונת כביסה ( אחת מתוך שלוש לפחות)

 ויושבת ליד המחשב לכתוב את הפוסט...

חג סוכות הסתיים ועימו הסתיימה חופשת הילדים

כל החופשה ארחנו את הנכדים,

האמת שהססתי אם לכתוב בבלוג רשמים

לא בטוחה שזה מעניין אנשים אחרים...

 התחלתי   ערב אחד לכתוב בטיוטה מספר דברים

ואח"כ המשכתי וכתבתי רק מעט  וכעת מנסה לסכם את הימים.

 בערב החג נסענו לאבא שלי לארוחת חג בסוכה שנבנתה בדיור המוגן

שמחה והילולה כל הנכדים (הנינים)  מבקרים את סבא רבא

יומיים לאחר מכן שוב בקרנו אצלו והפעם הוא חגג יום הולדת !!!

מזל טוב אבא היקר , שתזכה לבריאות ואושר !

הוא קנה עוגת קרם גדולה !

ואני הבאתי פשטידה .

באחד הימים של החופשה הנכדים , אמא שלהם והסבא ( שמשמש גם בתפקיד נהג בין השאר)

יצאו לאגם ( מלאכותי) לא רחוק

ואני נשארתי בבית

 מכונית אחת

לא מספיקה לכולם...

ובינתים אנוכי יצאתי למחצית השעה לים (מרחק הליכה)

 לא זוכרת מתי עשיתי זאת בצהרי היום

אבל הרוח הנעימה במרפסת

 עודדה אותי שכדאי לגשת

לחוף הפתוח ,

עִם מגבת וספר יצאתי לשם

הספר יצא מהתיק אבל נשאר מונח בלי להציק

שכבתי על המגבת

וחשתי את משב הרוח עם קרני השמש המלטפות...

חבל שדווקא כאן בחוף שאין בו הרבה אנשים

ישבו מספר צעירים

ואחד מהם דיבר בקול כמעט צעק

( בשפה שלא אזכיר את שמה)

אחרי זמן קצר שַבתי לביתי

להכין את הארוחה לחבריה שחזרה בשמחה !

אז היה הפעם גם אצלי החג ארוך....אירוח של 3 נכדים

( אמא שלהם בהשתלמות באיזור  , אחה"צ איתנו מנסה לעזור) 

ובד"כ הם ממושמעים וצופים בטלוויזיה ובמחשב -כשאני מפנה להם אותו ...סתם,

הם נותנים לי לגלוש  לפעמים ...

אבל הבישולים וההשתדלות לא לחזור על אותו תבשיל יותר מפעם אחת ( מלבד צ'יפס ושניצל) 

מעסיקים מאוד  !

אחד מהם הזמין לזניית גבינות ללא פטריות

הכנתי כמובן את הלזנייה 

הוא טעם מעט , אבל אנחנו נהננו ממנה  מאוד

עוגת תפוחים בחושה קלה מאוד להכנה

הכנו בשלושה

אנוכי ושניים משני הצדדים כשכל אחד מוזג, יוצק לפי התור

וכולם היו מרוצים !

לפעמים גם קִשטנו חביתה

נדמה לי שאז היא יותר טעימה

כדי שלא יהיה משעמם  קניתי להם ערכת בנית סוכה מקרטון

צביעה לפרטי פרטים שהם ממש אוהבים

גם לסרט הלכו עם הסבא בקניון,

ואיך אפשר שלא ללכת בערב לחוף הים עם הנכדה שהיא 'דוגמנית' מבטן ומלידה

בדרך ראינו את פרי חבצלת החוף ( שפְּרחיה כבר נבלו)

וזאת היתה הזדמנות ללמוד ( וללמֵד ) על ההלקט , הנושא בתוכו זרעים  שחורים

הים כרגיל הוא מקום נפלא לצילומים !

רואים את הדמויות שיצרו העננים ?

והגלים המשתקפים בזהב זוהר...

אמרתי לכם שאסור על הים לוותר...

ואמש הלכנו לככר העיריה לצפות בהקפות עם ספרי התורה

בלילה כשכולם כבר ישנו

צפיתי בסרט ישראלי: "נודל" .

ממליצה למי שעדיין לא ראה ( מבט קצת אחר מזה שאני מכירה על מטפלות מן המזרח הרחוק,אבל זה סיפור אחר)

סרט מרגש ונוגע ללב ומשחק מעולה!

היום בצהריים נסעו כולם הבייתה עד לביקור הבא...

(המשך לאחר מספר שעות)

ושוב....ערב שבת

שַבנו מהביקור השגרתי בימי ששי אצל אבא שלי , שלא קשור למועדים וחגים ,

כשבצידנית תבשיל כלשהו של דגים.

                    שבת שלום !