לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2020    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בחוף הים בשעת בין הערביים


 

 השמש ממהרת לשקוע שלא באשמתה

מישהו שאל אותה

אם היא מסכימה "להכנע" לשעון החורף

אני ממהרת לחוף הים

אולי הערב , ליתר דיוק אחר הצהריים

"אתפוס" במצלמתי  קרני שמש אחרונות מרצדות בזהב על המים

אנשים ספורים עדיין בים

שקית ניילון חומה עפה ( מישהו שכח אותה) ועורב אחד מקפץ לקראתה

ואולי אף תוהה מי היצור הזה שגם עף וקופץ?

שמתי את השקית בפח האשפה

ויש לציין שפחי האשפה מלאים

כלומר בחוף הזה רוב האנשים שמרו על הנקיון

והשליכו את הפסולת לפני לכתם הבייתה

ואולי כבר עבר איש הנקיון של העיריה ...

 אני מבחינה באדם שהולך ובוחן את החול עם מכשיר , אולי גלאי מתכות

ושם בשקית ניילון קטנה "אוצרות"  שהוא מוצא

ילד קטן מתרוצץ בשמחה והסבים שלו ( כנראה) רצים אחריו ...

השמש נעלמת במהירות

אני מהלכת יחפה וחשה את מי הים הנעימים  

לפתע מגלה בקבוק , אולי מישהו השאיר בו מכתב

או סתם "שכח" להשליך לאשפה,

וכך הוא נראה


 

והעורב והשקית ( שמעט מקרני השמש צובעות אותה בכתום)


 

וכמובן השקיעה של יום חם

ללא רוח וללא עננים

אבל יפה כתמיד



 

הערב יורד

 מרחוק הדייגים ממשיכים ולא מתייאשים אולי יעלה דג בחכתם

 ואני מצלמת את החכה שנותרה בודדה וממתינה גם לדג וגם לדייג.


 

ושבה לביתי .

נכתב על ידי נ*גה , 4/11/2018 00:49   בקטגוריות ים, ילדים, אנשים, בעלי חיים, צילומים שלי בים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אִם תַּבִּיטוּ בָּעוֹלָם בְּעַיִן טוֹבָה, תָּמִיד תְּגַלּוּ פֶּלֶא


 

  בטלוויזיה הוקרן הסרט "פלא" ששמעתי עליו רבות

ולמי שעדיין לא ראה אותו אני ממליצה .

פלאWonder) הוא סרט קולנוע אמריקאי  מ-2017 בבימויו   של סטיבן צ'בוסקי   

הסרט מבוסס על   רב המכר  מאת ר"ג פלאסיו   בעל אותו השם  ושני ספרי ההמשך שלו.

 

  הסרט "פלא" עוסק בילד בעל מחלה נדירה שמעוותת את פניו ותגובות הסביבה אליו.

שם המחלה הוא mandibulofacial dystosis והיא ידועה גם בשם "טרישר קולינס".

היא באה לידי ביטוי בעצמות פנים לא מפותחות, במיוחד עצם הלסת והסנטר .

הסרט מרגש ונוגע ללב

אוגי בן ה-10 חי בבידוד מהעולם. הוא מעולם לא הלך לבית ספר אלא למד בבית,

וכאשר יוצא החוצה הוא מקפיד לחבוש קסדת איש-חלל.

היום האהוב עליו ביותר בשנה הוא, מסיבות מובנות, ליל כל הקדושים.

אוגי הוא חובב מדעים מושבע ובעולמו דמויות מסרטי "מלחמת הכוכבים" הן חלק אינטגרלי מהמציאות הסובבת. 

יש לו אחות בכורה אוהבת (איזבלה וידוביץ') ושני הורים (אוון ווילסון וג'וליה רוברטס) תומכים,

המחליטים לטובתו שהנה הגיע הרגע בו עליו לצאת מהמסגרת הביתית המגוננת, להתמודד עם העולם שבחוץ,

ולפקוד את בית הספר.

אני אהבתי את מנהל בית הספר שהקרין טוב לב וחוכמה בפניו ובעיניו .

השחקן היהודי האמריקאי מנדל ברוס "מנדי" פטינקיןמנדל ברוס 

 

 

 

ואולי נלמד כולנו להבין , לכבד את האחר והשונה .

 






 

 וקוריוז נחמד : האופניים עליהם רוכב אוגי בסרט הם בדיוק אותם אופניים עליהם רוכב הילד אליוט בסרט E.T,

שיצא 35 שנים לפני הסרט "פלא".

 

ציטוט מהסרט :

"אולי אנחנו יכולים לשנות את הדרך בה אנו מביטים" ( מדברי אוגי הילד)


* כותרת  הפוסט  מהספר המומלץ לבני נוער.

הסופרת, ר”ג פלאסיו, כתבה את הספר לאחר שהתביישה שלא הייתה מסוגלת להימצא במקום אליו

נכנסה ילדה עם עיוות בפנים. 

 

"פלא"  - שם השאול  משירה של נטלי מרצ'נט.

https://youtu.be/Cdq1UvPZ2bw

נכתב על ידי נ*גה , 29/9/2018 14:01   בקטגוריות אנשים, ילדים, יחסי אנוש, ספרים, סרטים, תובנות  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נסעתי לעיר הגדולה


   

   כשאני נוסעת לעיר הגדולה

( לא  ניו יורק , לונדון או פריז היפה)

סתם לתל אביב

צריכה להיות לכך סיבה טובה

ובכן אתמול  בצהריים שמתי פעמי תל אביבה

עליתי לרכבת שתוביל אותי לשם

תחבורה נהדרת

ללא פקקים וצפירות נהגים .

כשנכנסתי לקניון נבהלתי לרגע מהרעש וההמולה

 אבל כל זה לא העיב

  לקראת הפגישה

קבעתי פגישה עם בתי

לכבוד יום הולדתה

 שתי בנותי חוגגות היום ! יום הולדת !

שתיהן באותו היום בהפרש של חמש שנים

( מאמינה שעובדה זאת כבר הוזכרה באחד הפוסטים הקודמים)

 רק אחת מהבנות יכלה להגיע לפגישה המשמחת

( לכולם אילוצי עבודה ומשפחה)

 קצת למעלה משעתיים בלינו יחדיו

התחבקנו שמחנו

רצינו עוד ...

 אבל הזמן דחק בנו

 ונפרדנו לשלום

 ותהיה עוד חגיגה  כך אני מקוה בחופשה הגדולה

  עם עוגה עם שתי בנותי היקרות וכל המשפחה סבבי

 




 

 (הערה : -וזֹאת לא הפעם הראשונה -מעט המבקרים בישרא לעומת פייסבוק ואל תגידו

שמסמנים סתם לייקים, לומדים מי באמת מפרגן/מברך/מעודד  וכו' גורם לי לחשוב לא פעם האם לפרסם כאן פוסט .

אני מודעת  שיש כאלה שכותבים מעין יומן  יותר למענם מאשר למען הקוראים .

וחלק מאיתנו מפרסם אותם הנושאים גם כאן וגם בפייסבוק -גם אני לעתים אבל עם הבדלים-

דף הפייסבוק שלי בעיקר לצילומים .

 יש נושאים שאני מעדיפה לכתוב בבלוג ,

שלא אכתוב אותם בפייסבוק ולכן מקוה שישרא ישרוד למרות הכל )

נכתב על ידי נ*גה , 20/6/2018 12:15   בקטגוריות יום הולדת, משפחה, ילדים  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עִם סבתא


היתה החלטה מצד ההנהלה במשפחה
אני חושב  שזֹאת אמא היתה
  שאני זקוק לחופשת מחלה
משתעל ויש לי חום
לא יודע איך זה קרה לפתע פתאום
אמא שמרה עלי יומיים
ואז סבתא הגיעה ברכבת, לא על אופניים
התכרבלנו במיטה
מתחת לשמיכה החמה
אבל כשהשמש שלחה קרניים קצת חמימות🌝
התמַהרנו
מָעלנו מעיל 
צָעפנו  צעיף
מגָפנו מגפיים ,סבתא כַּפפָה כפפות
וחצנו  החוצה ( אל דאגה מייד תבינו את פשר המילים המוזרות)
חִפשנו שקדיה פורחת ולא מצאנו אותה
רק שלולית ענקית ! והרבה עצי לימון
סבתא אמרה שהוא מוסיף המון !
  
אחרי שעה קלה שבנו הביתה בריצה
האמת, שהיה קר נורא!
סבתא קפתה לה קפה ולי היא התעקשה להכין תה
בבית קרָאנו בספר מצחיק 
"רוני ונומי והדֹב יעקֹב"
שכתב מאיר  שלו וצייר יוסי אבולעפיה .
אני ממליץ לכם לקרא את הספר הזה
מילים מצחיקות והרבה חוש הומור
סבתא אומרת שלא הכל ילדים מבינים
והוא מתאים גם למבוגרים
 
למשל  ;  על שלט הבית של הדֹב
כתוב דובנוב ( אתם מכירים את דובנוב ?  סבתא אומרת  שהוא היה סופר והסטוריון יהודי
אני לא מכיר ולא יודע, אבל את מאיר שלו אני מכיר והוא אפילו בִּקֵר בגן שלי סבבי)
ועוד שמות וכל מיני דברים שמאיר שלו מזכיר למבוגרים יותר
עכשיו אתם ודאי מבינים
מניין  המילים המצחיקות סבביקול
שהוספנו ביחד בפוסט...
בתמונה  השלולית הגדולה שסבתא צִלמה
כי היא אף פעם לא שוכחת מצלמה 🙂
 

 
נכתב על ידי נ*גה , 4/2/2017 18:42   בקטגוריות ילדים, מזג אויר, טבע, עברית, ספרים, סופרים, צילומים שלי  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

113,313
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)