שוחחתי עם מישהי על תקשורת ,
תקשורת בין הורים וילדים ,
כולנו יודעים שבשביל תקשורת טובה
צריך הקשבה .
השיר הבא מצא חן בעיני ,
והוא מתאים בכלל לתקשורת בין אנשים.
תקשורת מאת קרל רוג'רס
[תיאורטיקן מרכזי בזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה]
כשאני מבקש ממך להקשיב
ואתה מתחיל לייעץ לי –
לא את זה ביקשתי ממך.
כשאני מבקש ממך להקשיב
ואתה ישר מתחיל להשיב –
איך אני צריך להרגיש?
כשאני מבקש ממך להקשיב לי
ואתה מיד מנסה לפתור את בעייתי,
אתה לא עוזר לי!
בסך כל – כל מה שביקשתי הוא שתקשיב
לא לפעול, לא לדבר
רק להקשיב,לפעמים גם בלי להגיב.
אני יכול לדאוג לעצמי,
אינני חסר ישע,
אולי אני חסר ביטחון, אולי מהסס
אך אני לא חסר אונים!
כשאתה עושה משהו למעני
שאני באמת יכול לעשות בעצמי,
אתה מכעיס ומתסכל אותי,
ואז חששותי רק מתגברים!
אבל כשאתה מקבל כעובדה פשוטה
שאני מרגיש מה ואיך שאני מרגיש,
אז אני לא צריך להתווכח איתך
ואני מתפנה להבין את מה שמתרחש בתוכי.
אז צצות מאליהן התשובות
והן פתאום כל כך ברורות ונהירות,
ואני לא זקוק בכלל לעצות
כי אני אני – לעצמי.
גם רגשות הגיוניים הופכים משמעותיים
כשמבחינים ומבינים מה הם בעצם מבטאים,
או את המקור שממנו הם באים...
יתתכן שזו הסיבה שתפילות עוזרות לאנשים
משום שאלוהים מחריש ומקשיב
אינו מייעץ, או מארגן או מיד מתקן
הוא רק מקשיב –
נותן לחשוב ולהתמודד לבד עם הדברים...
לכן אנא – רק תקשיב
כשתרצה לדבר, בקש – חכה לתורך
ואז אני גם אקשיב לך....
מעניין (לדעתי) לקרא על רוג'רס קרל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה