יומני היקר

   קשיש כסוף שיער יושב על ספסל בפארק ממול בית האבות

  לידו  יושבת אשה

 הוא אומר שלום

 לאבא  שלי שמטייל  (בכסא גלגלים שמובל על ידי העובד)

ואני הולכת לצידו .

שכנעתי את אבי לצאת מעט לפארק לאוויר הצח ולא לשבת בין ארבעה קירות בבית האבות

הפארק הזה תמיד שוקק חיים בשעות אחר הצהריים והערב

אנשים יוצאים לצעידתם היומית, קשישים יוצאים להתאוורר וילדים באים לגן עם הוריהם

ברבורים מהודרים , ברווזים , טווסים יפי זנב , תרנגולות ותרנגולים

כולם מהלכים חופשי ללא חשש מהעוברים ושבים

ושמחים לפרורי הלחם   המושלכים לעברם על ידי הילדים .

אני מידי פעם נכנסת לשם לצלם את בעלי החיים ותמיד מוזמנת לי הפתעה :

ברבור פורש כנפיים , ציפור העומדת על רגל אחת או טווס שמחליט לעשות אקרובטיקה על ספסל

אפרוחים המטיילים עם אימם התרנגולת או הברווזה

ובעונה מסויימת צומחים שם פרחים  מדהימים ביופיים  צמחי מים בשם :לוטוס קדוש

נחזור לנושא הפוסט ( לשם כך נתכנסו כפי שטליק אומר )

אבא שלי עונה לאיש לשלום

והאיש  קורא לו להתקרב באצבע מזמינה

אומר את שמו

ושואל לשמו של אבי

רוצה לדעת מה גילו

והאם יש לאבי משפחה

 אני אומרת לו שאני בִּתו

ואז הוא "שופך את ליבו"

על בתו יחידתו שמנסה לנשל אותו

לא ארחיב בדיבור ולא אכנס לפרטים

הוא מספר על מוצאו ושהוא ניצול שואה

הוא גר בביתו עם המטפלת  (היושבת לידו)

האיש הזה השתוקק לשיחה  , לספר  על מרירותו ואכזבתו

העובד המשיך   בדרכו עם אבי

נשארתי עוד מספר דקות לידו והקשבתי

 אדם שלא ראה אותי מעולם

 לא מכיר אותי

שיתף  אולי את סודותיו  ( ולא יכלתי להשאר שם כמובן לשמוע את מה שרצה אולי עוד לומר)

        קשה להזדקן...

  בטלוויזיה הוקרן הסרט "פלא" ששמעתי עליו רבות

ולמי שעדיין לא ראה אותו אני ממליצה .

פלא (  Wonder) הוא סרט קולנוע אמריקאי  מ-2017 בבימויו   של סטיבן צ'בוסקי   

הסרט מבוסס על   רב המכר  מאת ר"ג פלאסיו   בעל אותו השם  ושני ספרי ההמשך שלו.

  הסרט "פלא" עוסק בילד בעל מחלה נדירה שמעוותת את פניו ותגובות הסביבה אליו.

שם המחלה הוא mandibulofacial dystosis והיא ידועה גם בשם "טרישר קולינס".

היא באה לידי ביטוי בעצמות פנים לא מפותחות, במיוחד עצם הלסת והסנטר .

הסרט מרגש ונוגע ללב

אוגי בן ה-10 חי בבידוד מהעולם. הוא מעולם לא הלך לבית ספר אלא למד בבית,

וכאשר יוצא החוצה הוא מקפיד לחבוש קסדת איש-חלל.

היום האהוב עליו ביותר בשנה הוא, מסיבות מובנות, ליל כל הקדושים.

אוגי הוא חובב מדעים מושבע ובעולמו דמויות מסרטי "מלחמת הכוכבים" הן חלק אינטגרלי מהמציאות הסובבת. 

יש לו אחות בכורה אוהבת (איזבלה וידוביץ') ושני הורים (אוון ווילסון וג'וליה רוברטס) תומכים,

המחליטים לטובתו שהנה הגיע הרגע בו עליו לצאת מהמסגרת הביתית המגוננת, להתמודד עם העולם שבחוץ,

ולפקוד את בית הספר.

אני אהבתי את מנהל בית הספר שהקרין טוב לב וחוכמה בפניו ובעיניו .

השחקן היהודי האמריקאי מנדל ברוס "מנדי" פטינקיןמנדל ברוס 

ואולי נלמד כולנו להבין , לכבד את האחר והשונה .

 וקוריוז נחמד : האופניים עליהם רוכב אוגי בסרט הם בדיוק אותם אופניים עליהם רוכב הילד אליוט בסרט E.T,

שיצא 35 שנים לפני הסרט "פלא".

ציטוט מהסרט :

"אולי אנחנו יכולים לשנות את הדרך בה אנו מביטים" ( מדברי אוגי הילד)

* כותרת  הפוסט  מהספר המומלץ לבני נוער.

הסופרת, ר”ג פלאסיו, כתבה את הספר לאחר שהתביישה שלא הייתה מסוגלת להימצא במקום אליו

נכנסה ילדה עם עיוות בפנים. 

"פלא"  - שם השאול  משירה של נטלי מרצ'נט.

https://youtu.be/Cdq1UvPZ2bw

 העייפות שהצטברה

גרמה לי "לרבוץ" על הספה

ותוך כדי חיפוש  מה לצפות בטלוויזיה

אם בכלל

נתקלתי בסרט :

"יומני החופש"

ממליצה למי שטרם ראה

סיפור עם תובנות , נוגע ללב, מרגש...

תקציר עלילת הסרט

סיפורה האמיתי של ארין גרוול, מורה המגיעה לתיכון מוכה אלימות בפרבר אמריקאי,

שתלמידיו חונכו על ברכי השנאה בין הגזעים והשבטים, ובתוך מלחמות הכנופיות העירוניות.

עם הזמן מצליחה המורה להגיע אל ליבם, דרך כתיבת יומנים אישיים,

ובהשראת לימוד השואה ויומנה של אנה פרנק. 

המורה נתקלת בין השאר בחבריה למקצוע החינוך וההוראה שלא רואים את עבודה בעין יפה,

שלא מוכנים לתמוך ולהגיש עזרה

שמשלימים עם האינטרגציה בחינוך בלית ברירה  מבלי לסייע לנערים בדרך הנאותה 

המורה מצליחה מאוד בחינוכם של הנערים שלומדים להעריכה, לכבד אותה ולאהוב אותה !

היא נאלצת לשלם מחיר אישי ומשפחתי אבל לא נרתעה מהדרך בה בחרה.

*הכותרת לקוחה מהמשפט אותו אמרה מיפ חיס -חסידת אומות עולם !

האשה שהחביאה את אנה פרנק ומשפחתה

 הנערות והנערים בביה"ס גייסו כסף במכירת אוכל, בריקודים ועוד

  כדי להביאה אליהם לביקור

כולם היו נרגשים מאוד כאשר בקרה בכתתם

וכאשר אחד הנערים אמר לה שהיא "הגיבורה שלו" !

תשובתה היתה :

"אתם יודעים, כולנו אנשים רגילים,
אך אפילו מזכירה רגילה או עקרת בית או נער
יכולים, בדרכם שלהם,
להדליק אור קטן
בחדר חשוך"....

 מין שבוע כזה של שקט

חם ולח

ממעטת לצאת מהבית

שקט זה טוב

שקט זה גם רע לפעמים

שלשום החלטתי שזהו !עלי לצאת לחוף הים הכל כך סמוך אלי

לחוש את המים הנעימים המשרים שלווה ורוגע...

הגלים הגיעו בשמחה עד לרגלי

עד שהגיעו שככה סערתם גם אלה שהעלו קצף בבואם

ושמתי לב ( האם גם אתם ?)  שגם גלים סוערים !

שבאים מגבוה עם בטחון עצמי שכזה

מגיעים לחוף

ומתנפצים

וחוזרים 

שבים כלעומת שבאו

בלחש שכזה...

בחוף הזה כרגיל לצערי "נשכחים"  בקבוקים ועוד

ואיש הנקיון עמל קשות לאסוף הכל לשקית הגדולה

ערב אחד מזמן היו שם 3 אריזות ריקות של משקפות לילדים  לידי והוא שאל אותי אם זאת אשפה (?)

כשהגעתי לחוף ראיתי  שעל החול מונח  בקבוק של מים ש'נשכח' ,

וזאת היתה הזדמנות לצלם דרכו את המים וזהרורי השקיעה

ואתמול  שוב בבית

החום והלחות מביאים לעייפות...

במקרר עומדת צנצנת ריבה שנשכחה

קצת מיותמת

חצי ריקה

או

חצי מלאה...

ואני שחשקתי  במשהו מתוק לקפה

מחפשת מתכון לעוגה עם ריבה

משהו מהיר וקל להכנה

לא בצק פריך או בצק שמרים הדורש הכנה מרובה

מצאתי בגוגל עוגה של 'פריגה'  מתכון  לעוגה בחושה

למעוניינים :

מצרכים בקערה:
1/2 כוס שמן קנולה
3 ביצים
כוס סוכר ( אני שמה רק 3/4 כוס וזה מספיק בהחלט!)
מעט קינמון מוסיף המון (מי שלא אוהב קינמון ינסה להוסיף תמצית שקדים)
מיכל שמנת מתוקה או חמוצה
וניל או רום לטעם או קליפת תפוז (תשלבו את הטעם לפי טעם הריבה)
1/2 2 כוסות קמח תופח

אופן ההכנה:
לערבב חומרים רטובים עם הסוכר ולהוסיף אליהם בהדרגה קמח מנופה
לצקת חצי מהבלילה לתבנית משומנת מספר 24
לבלילה שבקערה להוסיף 2 עד 3 כפות ג ד ו ש ו ת מאד ריבה 
אפשר להוסיף גם לריבה טעמים של קינמון קליפת תפוז כף שרי או ליקר .
לערבב ולצקת על הבלילה שבתבנית
לערבב קלות את 2 הבלילות.
לנער את התבנית שהתכולה תתיישר

לאפות בחום 175-180 מעלות כ-35 דקות או עד שמוכנה
חשוב מאד ברגע שהעוגה מזהיבה בנטייה לחום, לכסותה בניר כסף שלא תתייבש ולהמשיך באפיה.

כך כתוב בהוראות , אני דלגתי על ההוראה הזאת והעוגה לא התייבשה !
בתום האפייה מברישים את העוגה בריבה מהולה בקצת מים. אפשר סילאן או סירופ מייפל,

האמת, שגם על הוראה זאת דלגתי , אולי בפעם הבאה...

והיום

לפנות ערב יצאתי לערוך קניות

למצרכים החסרים לא אכפת אם חם ולח בחוץ

בסופרמרקט נאלצתי לעמוד דיי הרבה זמן בתור

האשה לפני ערכה את מוצריה למשלוח

כשפניתי לתור מימיני עמדה שם אשה ואמרה שהיא בתור ( לא ראיתי עגלה),

היא הצביעה  על מספר מצרכים שהיו שלה ואמרה שבעלה כבר מגיע

עליו להביא עוד דבר מה

לא היה טעם להתווכח ושוחחנו שאין טעם להתווכח על תור , עוד מספר דקות גם ארוכות לא ישנו

(אם מישהו חצוף אעיר לו, אבל זה לא היה המקרה)

האשה שלפני התמהמה מעט וכשסיימה ראיתי מאחורי בחור צעיר עם 2-3 מצרכים

אמרתי  לו שיש קופת 'אקספרס' וחבל שימתין בתור

הוא אמר שבכל מקום תורים ארוכים

כיון שהיו לו מעט מצרכים אמרתי לו שיעבור לפני, והוא שמח והודה לי !

ומדוע אני מספרת את זה?

כי

כשיצאתי והזמנתי מונית עקב השקיות הכבדות  ( לשם הלכתי ברגל)

יצאה אחרי עוד אשה ( משערת שצעירה ממני) גם היא הזמינה מונית

בתחנת המונית אמרו שכרגע אין מוניות (יום חמישי וכו')

ובאקראי הגיעה מונית , הנהגים נוהגים לעבור שם בסוף השבוע ובשעות שכאלו .

חשבתי שהיא תרצה לעלות ( זה כבר קרה לי), אבל היא אמרה שאני הייתי קודם ואף סייעה לי להביא חלק מהמצרכים למונית.

 הפתגם: שלח לחמך על פני המים ...התאים לי !

והחשוב מכל : מחר יגיעו שניים מהנכדים

למספר ימים

השקט שכאן יהפוך כך אני מקווה לשמחה וחיוכים

נצא אחר הצהריים ( כמעט לפנות ערב) 

לים , לחוף , למגרש הספורט הסמוך ולבילויים

ורק שנהיה כולנו בריאים !