יומני היקר

 בשנים האחרונות אנחנו חוגגים את ליל הסדר ב'דיור המוגן' בו אבי מתגורר, כך הוא רוצה ואנחנו מכבדים את רצונו ,

מלבד בשנה שעברה שאחי הגיע מחו"ל וחגגנו אצל הבת כשכל אחת מאתנו הכינה  תבשילים לחג.

היה נפלא!

השנה עד ליום חמישי בערב ( יום לפני ליל הסדר) לא ידענו אם בכלל נחגוג את ליל הסדר

 קוראי הקבועים קראו על אבי שֶחלה , ועד לשעה 6 בערב ביום חמישי הוא לא שוחרר מבית החולים !!!

אינני מבינה למה לוקח כל כך הרבה זמן לכתוב מכתב שחרור

מתח ולחץ מיותרים !

הוא מטופל ובמעקב רפואי , אבל בביתו שלו ( בדיור המוגן)

הקדמנו את בואנו  אליו כמובן ביום ששי

והתכנסנו בשעה היעודה בחדר האוכל החגיגי  כשעל כל שולחן מפה , צנצנת פרחים בצבעים לבן וסגול

הגדות ,

יין , מיץ ענבים  ועוד משקאות וכמובן  קערת הסדר.

האדם שערך את הסדר לא פסח אפילו על מלה אחת , אבל יש לציין שעשה זאת במיומנות ומהירות !

האוכל היה טעים , מלבד המרק עם ה'קניידלך' , אולי בפעם הבאה אביא להם משלי

האורחים שלנו אכלו בתיאבון רב  ביום המחרת כשבאו לבקר אותנו !

(מתכונים רבים בגוגל, אני שומרת את המתכון של אמי ז"ל )

כמובן ה'סדר' מעלה זכרונות מימים עברו כשחגגנו שנה אצלנו בבית הורי ושנה אצל הדודים שלי .

מנהג האפיקומן היה שונה אצלנו. כל ילד קבל מתנה כשהיא מוחבאת בחדר והיה עליו לחפש

( כמובן על כל מתנה נכתב שם) , וכל אחד שמח כשמצא את המתנה שלו !

בליל הסדר הנוכחי היו ילדים קטנים , נינים שבאו לחגוג עם הסבים ולאחר ששרו 'מה נשתנה'

כל אחד מהם קבל שקית הפתעה עם ממתקים , וכולם היו מאושרים .

כל שנה חסרים לי השירים ששרנו בילדותנו ובגיל הנעורים :עבדים היינו, הללויה , בצאת ישראל ממצריים ,

כשקולו הערב של אחי עולה על כולם ובמִלים : 'מה לך הים כי תנוס...' נשמע גם קול שני !

אבל כפי שאמרתי: הסדר היה בסדר

ושיהיה לכולם המשך חג שמח ומועדים לשמחה!

 בימים האחרונים נשמע הרבה נגד ל"ג בעומר

חג שאולי עבר זמנו ( או שלא )

אזכיר רק את סחיבת הקרשים, עגלות הסופרמרקט, זיהום הסביבה, התחממות כדור הארץ

חופשה מיותרת מביה"ס ועוד .

 אני יצאתי לצפות במספר מדורות

ראיתי הורים וילדים ביחד מערימים בערמה את הקרשים

הורים שארגנו פעילות לילדים

חום - נכון, אך גם חימום האווירה

וכולם שמחים , סיבה למסיבה !

אז אולי כדאי לאחד את המדורות  ולצמצם את מספרן ,

 למרות שלא כאן המקום לדון בעד ונגד .

הבטחתי  להורים שלא אעלה צילומי ילדים לאחר ששאלו אותי מי אני ומדוע אני מצלמת

אסתפק בשני צילומים  

ואם אתם מהחוגגים : חג שמח!

 צילום שבו רואים גיצים עפים ( קשה אולי להבחין בהקטנה בבלוג)

ולא לשכוח לכבות את המדורה!

בקבוץ הסמוך למקום מגורי

ישנה בקתה אתיופית

שמזמינה ילדים ומבוגרים לבקר, להתרשם וללמוד על אורח החיים שלרובנו זר ובלתי מוכר .

קבלנו לטעום גרגרים בטעם מוזר

לא נחשנו במה המדובר

ולהפתענו אלה היו פולי קפה

 לפני שכתשו אותם בזה .

המסורת מספרת ששתיית הקפה החלה במאה ה-9 בחבש, מה שמוכר היום כאתיופיה,

כאשר רועה עיזים ערבי שם לב כי התנהגות העיזים שלו התחיל להשתנות.

 הוא בדק את הסביבה לראות האם העיזים אכלו משהו שהשפיע עליהם והוא גילה שהעדר אכל מין פירות אדומים.

הרועה החליט לטעום בעצמו את הפירות ולפתע החל להרגיש התרוממות רוח

וחשב שיהיה מעניין להביא את הפירות אל רופא הכפר לבדוק אותם.

כך בעצם גילו את נפלאות פולי הקפה הקטנים, סגולותיהם והשפעותיהם על מערכת העצבים בגופנו.

ראינו גם היכן טחנו פעם לפני שנים

את גרגרי החיטה והשְֹעורים .

היא היתה ילדה כבת שבע

שצעדה קילומטרים רבים בשמלה אחת לגופה

שלא הורידה במשך ימים רבים

הילדים הלכו  את הדרך הקשה בדבקות אחרי הורים

באמונה שיבואו לארץ זבת חלב ודבש , גפנים ורימונים....

 
נכנסנו לבקתה שבכזאת התגוררו האנשים באתיופיה

אלו הלחמניות  שנאפו לכבודנו

כל ילד אחז בידו , המתין  לברכה ועד שחלקו לכולם ,

  ואחר כך גם כיבד את חברו כאות לחברות וידידות

קבלנו חימר וזאת אחת היצירות ( לא שלי...)

היא  גם למדה אותנו את הפתגם  , שקראתי כבר אצל  עדה

 "לאט לאט מתחילה הביצה ללכת במוֹ רגליה" (קַס בַּקַס אֶנְקֻלָל בַּאֶגֶרוּ יֶהֶדָל).

 ולפני שהלכנו קבלנו  גם  מאפה  כזה

               דמי  חנוכה

מנהג מעות חנוכה,מסורת ארוכת שנים.

 המנהג לתת לילדים דמי חנוכה הוא מנהג  , שיש לו כמה סיבות ומקורות.

 אחת הסיבות להעניק דמי כיס לילדים בחנוכה הוא כדי שיוכלו לתרום כסף לצדקה.

משמעות כסף בחנוכה הוא מעניין:

 כסף הרי אינו עושר לכשעצמו. אי אפשר לאכול כסף, אי אפשר ללבוש כסף,

 כסף אינו מעניק לנו אושר רק מעצם קיומו.

 אך כסף מסמל יכולת להשיג לעצמנו כמה דברים.

 חנוכה מזכיר לנו את החירות שניטלה מהעם היהודי,

 את הרכוש שנגזל מהם או נהרס, ואיך למרות הכל – הצליח העם היהודי

 להפיח תקווה חדשה באמצעות כד שמן אחד, שהספיק לאור גדול

. חג חנוכה מסמל חירות שבה אנו יכולים לקחת חומר ולהשתמש בו

למטרות רוחניות נעלות, לצרכי החג, לתרומה לעניים, להדלקת נרות.

 מעות חנוכה משמשות לעיתים גם במשחק סביבונים של הילדים.

 כך שהקשר בין כסף וחג חנוכה יכול לסמל את הקשר בין רוח וחומר.

כיצד אנו יכולים להשתמש בחומר, כסף, לא למטרות גשמיות חומריות דווקא

 אלא גם למטרות רוחניות. לשמוח, לחגוג בעצמנו וגם לשמח אחרים

 ולהאיר להם את החג.

 המסורת היא לתת כסף לילדים בחנוכה בשווי מועט.

 דמי כיס קטנים ולא הרבה כסף. המטרה היא מה שהמטבעות מסמלים,

 ולא שווים.

 כך למשל בשירו של חיים נחמן ביאליק

"דודי נתן תשורה לי, פרוטה אחת שחוקה".

 חנוכה הוא חג של הילדים.

 היוונים גזרו על היהודים שלא ללמוד תורה,

 וחנוכה מסמל את החירות שלנו ללמוד, את חשיבות חינוכו של הדור הצעיר,

 לכן בחנוכה נותנים כסף לילדים, דמי חנוכה וכן מתנות וממתקים כדי לשמח אותם,  

בספר ההלכה "שולחן ערוך" מובא כי אסור להשתמש באור נרות החנוכיה.

דוגמה לשימוש אסור היא ספירת כסף לאור החנוכיה.

לפיכך מחלקים דמי חנוכה כדי לזכור את קדושת הנרות.

ומשהו בעניין נרות....

מאיזה נר מתחילים להדליק? 

את הנר הראשון קובעים בצד ימין של החנוכיה. לידו קובעים למחרת את הנר השני.

 לידו מעמידים אחר-כך את הנר השלישי, וכך הלאה. אבל בהדלקה מתחילים תמיד דווקא מהנר החדש.

 כלומר - מדליקים קודם את הנר השמאלי וממשיכים להדליק משמאל לימין.

   הנר הימני יהיה תמיד האחרון להדלקה.

                               כל אחד הוא אור  קטן, וכולנו אור איתן !