יומני היקר

   היא והוא

יושבים בחוף הים

על כסאות נמוכים

יושבים צמודים

בידו ספר והוא  קורא

שפתיו נעות

עיניה מידי פעם נעצמות

אולי הוא קורא בקול

והיא מקשיבה

נהנית מהשלווה , כך זה נראה

  שניהם בגיל העמידה

קשישים, מה שנקרא

לשניהם תווי פנים יפים ונעימים

אני "מצלמת" אותם במילים

כבר ערב

השעה שש !

מסביב אנשים רבים, ילדים משתעשעים במים

ילדה קטנטונת שנראה כי רק למדה ללכת חופנת ידיה בחול הרטוב

אוספת אותו

סוגרת אגרופים ומשליכה למים

ושוב

אוספת חול באגרופיה הקטנים ומשליכה למים

כך מספר פעמים

לא מתעייפת

והמבוגר שלידה ( אולי הסבא שלה) שומר עליה שלא תתקרב למים יותר מידי

ואני חושבת

ומבינה

למה ילדים כל כך אוהבים את השהיה בחוף הים

מותר להתלכלך, מותר להרטב , מותר להרטיב , מותר להכין ארמונות, "עוגות" " קציצות" ועוד

שעה שש

השמש עדיין במרום השמיים

בים נעים

בחוף 'שובר גלים' , בזכותו המים בחלקם רדודים ומתאים לכולם ,גם אלה שלא שוחים

מעבר מתנפצים הגלים בין קרני השמש

היורדת לאיטה , מתחבאת בין עננים ולבסוף לקראת שקיעה מופיעה 

אדומה

מסמיקה

ונעלמת...

 הוא ישב לבדו על עתון מהבוקר

שפרש על הספסל ,

שטיפות הגשם הרטיבו אותו

מבין העננים זרחו קרני השמש

מספר ספסלים שם

והוא על אחד מהם יושב לבדו

 מרכז קניות קטן

מול בתי הקפה שבו יושבים אנשים ,לוגמים קפה ומשוחחים

ממול חנות פרחים ססגוניים

ויונים שאוכלות פרורי לחם להנאתן

הוא קרא לי

שלום !

מזמן לא ראיתי אותך...

ואני רואה מעֵין  ברק מנצנץ בעיניו

הוא תמיד שמח לראות אותי

אני מזכירה לו את הימים הטובים

שהיו

שחלפו לפני...

לפחות כמעט שלושה עשורי שנים

בתו היתה כבת 8 

ילדה חביבה עם שער בהיר

דומה לאמה ממוצא אמריקאי כמדומני ,

שהכרתי במסגרת עבודתי

האם ,אשתו, עזבה מזמן

והבת הלכה (אולי ) בעקבותיה לארץ נכר

גם בנו עבר לשם

עסוק

לפעמים מטלפן , כך הוא מספר לי

והוא אומר לי:

אולי בקיץ כשיהיה לי כסף אסע לשם..

בסוף אני אסע

"הילדה" כך הוא אומר לא מדברת אתי

אבל הבן , לפעמים, כשיש לו זמן

הוא עסוק, את יודעת...

( במוחי עלה "הסקייפ" שכל כך מקצר היום את התקשורת הבין-לאומית

מחבר אותנו לעולם שמעבר לאוקיינוסים ויבשות , אבל אולי אין לו בכלל מחשב ,הרהרתי)

הוא חייך אלי

בפֶה שחסרות בו שִניים...

אני מתבונן באלבומי התמונות כשהיו ילדים קטנים...

לבי נעצב...

ואני יודעת שבפגישה הבאה

ישוב לספר לי

עליה,על הבת שלו , שבחרה בחיים שהם לא לטעמו, אבל מה הוא יכול לעשות?

את יודעת...הוא אומר : היום ההורים לא יכולם להתערב...

על הבן העסוק

על תוכניותיו לנסוע ולפגוש אותם

וסיים

אם הילדים יטלפנו אמסור דרישת שלום ממך...

גוגל הפיק דודל יומי מעניין

לזכרו של

איגי צובוראיה (Eiji Tsuburaya) (נולד ב-7 ביולי 1901, נפטר ב25 בינואר 1970 בפוקושימה)

היה יוצר קולנוע יפני שהתמחה באפקטים ואשר שהיה אחראי

לאפקטים המיוחדים בסרטים יפניים רבים ובהם סדרת גודזילה

וסרטי מפלצות ומדע בדיוני רבים .

 לא ראיתי את מסע ההלוויה של ארבעת האנשים  מצרפת (יהא זכרם ברוך!)

אבל 

עיינתי לרגע בעתון

         וחשבתי לעמי

             אנחנו מדינה עצובה !