יומני היקר

שעת צהריים

 לחוצה

הילדים יוצאים מבית הספר

גשם !

בידיהם מטריות ,חלקם אוחזים גם מעיל בידיהם

( למה לא דאגו ללבוש אותו בצאתם מהכתה? ),

 ילקוט על הגב או נגרר במין עגלה שכזאת

ואחת מהילדות גם אוחזת ספר קריאה בידה....

הורים רבים באים כדרך קבע לקחת את ילדיהם במכונית

סבתות, סבים

ומדריכות של ה'צהרונים'

מכוניות רבות

 גם הסעות

צפיפות

השומר מכוון

עושה כמיטב יכולתו

והצפירות של המכוניות

כמעט בלתי נמנעות

אבל -

היום

זה היה ממש מוגזם

בלתי נסבל !

אחת האמהות/הנהגות

שמתגוררת ליד בית הספר

רצתה להכנס לחנייה

ואֵם אחרת שהמתינה במכונית לילד שלה

לא הבינה את רצונה

והראשונה( המתגוררת שם)

צופרת !!!

כועסת

רוטנת

 ולאחר שנכנסה כבר לחניית ביתה

יצאה מהמכונית   בחמת זעם

וצעקה בקולי קולות על אותה אשה

שבתמימות אמרה לה: מה את צועקת?!

חוסר הבנה

חוסר תקשורת

לחצים

כולם ממהרים

מכוניות רבות

ילדים

גשם!

ואני שעמדתי מין הצד רציתי להתערב, אבל שתקתי

כי מה אומר ומה אדבר

שתיהן צודקות...

אבל האם אי אפשר אחרת ?

*******************************

וצילומים מהיום אחה"צ  בחוף הים

 היתה רוח

קור עז

בקושי החזקתי ביציבות את המצלמה,

אבל מה לא  עושים  למען תמונה ?

כ"ה בטבת

לעיתים דיי רחוקות עלי לנסוע במונית ליעד מסוים.

הבוקר הזמנתי מונית,

 שיש לציין שהגיעה בזמן

[בעירי תחרות רבה בין חברות המוניות ...]

הנהגים תמיד אדיבים, שותקים או מדברים.

היום נתקלתי בנהג  עצבני,

אינני יודעת מה עבר עליו באותו בוקר

וזה גם לא משנה,

את תפקידו עליו למלא על הצד הטוב ביותר.

 הוא  דרש ממני בתוקף לָשִים את המזוודה  בתא המטען

מזוודה קטנטונת , נחמדה ונקיה

ממש כעס עלי...

ולא הסכים שאכניסה למונית.

 " בסדר" , אמרתי

 והנסיעה התחילה.

בדרך צרח על מורה נהיגה שנעצר בצומת עם תלמידו,

צפר צפירות ארוכות לרכב שנסע לפניו.

כשהגעתי למחוז חפצי

 הוצאתי את המזוודה שכאמור היתה בתא המטען

ולא הצלחתי לסגור אותו!

ואז הוא יצא בשצף קצף , אולי סינן קללה , לא ממש שמעתי

רק שמעתי אותו שואל בכעס:

מה?? את לא יכולה לסגור את הבגאז' ?!!!!!!

וואלה, קמת עצבני  הבוקר?

 מה אני אשמה חשבתי לעצמי והלכתי משם....