יומני היקר

  זֹאת (כנראה) הרשומה האחרונה בבלוג שלא היה לי שם מקורי עבורו

וקראתי לו : יומני היקר

בינואר ( תאריך אקראי לחלוטין ) 2009 פתחתי אותו

בלי לדעת מה יהיו התכנים שבו .

אחד העיצובים הראשונים היו פרחי רקפות שאני אוהבת

והעיצוב הנוכחי נשאר כבר שנים רבות .

  כותרת הבלוג מהשיר של רחל שפירא :שיר ליום חולין מלווה את הבלוג מתחילתו.

מבקרים  רבים חלפו פה , רבים גם השאירו תגובות

חלקם היו קבועים וחלקם הפסיקו לכתוב בבלוג שלהם , ומטבע הדברים הפסיקו גם להגיב

ולצערי  מספר חברים עברו לעולם שכולו טוב...( אני זוכרת אותם)

חלק מחברותי במציאות לא הבינו מה הצורך לכתוב  ביומן רשת שכזה ? בלוג ?

שאלו אותי: את מי זה מעניין מה עובר עליך, מה מעניין אותך

ומה חברות וירטואלית נותנת לך ?...

אתכם החברים הקבועים כאן אני לא צריכה לשכנע

כשהודיעו  על סגירת ישרא

חשתי כמו מישהו שצריך לעבור דירה, אבל רוצה שהשכנים החביבים ישארו איתו

חלק מהחברים כבר עבר דירה למקום אחר

אני עדיין מהססת

לאחרונה גם אינני מפרסמת פוסטים לעתים קרובות כמו בהתחלה.

(פייסבוק תפס מקום נכבד, למרות שהתכנים - לפחות אצלי - שונים )

אמשיך כמובן לעקוב ולבקר את החברים הקבועים ולקרא את הפוסטים .

גביתי כבר חלק מהפוסטים, שמסתבר שהתהליך פשוט .( הגיבוי לא דומה לבלוג , אבל עדיף מלא כלום)

שתי תמונות לסיום מהשבוע האחרון

אחת שקיעה...ל"ישרא" שהתחיל לשקוע וכעת ייעלם

לפחות השמש זורחת במקום אחר ותזרח שוב למחרת אצלנו

התמונה השניה ציפורים המחפשות מקום (ללון) קוראות בקול ומצייצות עד שמוצאות את מנוחתן

בדומה לחברים המחפשים אתר אחר לכתיבה שלהם

עד שיגיעו למנוחה ולנחלה...

מסתבר שחלפו 20 יום מאז שעדכנתי כאן בבלוג

מחוברת לאחרונה הרבה יותר בפייסבוק

לא לאירועים אישיים או תמונות אישיות (בדרך כלל)

אלא

לקבוצות צילום רבות המציבות 'אתגרים' בצילום בנושאים שונים

וכמובן עניינים אישיים שצצים תמיד

טובים יותר

טובים פחות

דאגות ועוד...

ובנוסף ההתנהלות האיטית של ישרא

ואולי אחרי כמעט 8 שנים כאן ההתלהבות פגה...

רציתי לספר שהייתי במופע הנפלא של האופרה : 'מאדאם באטרפליי'  בפארק הירקון בתל אביב

מופע חינם שהביא עימו ( לפי העיתונות) 30,000 אנשים !

זמרים ששרו בקול נפלא ומרגש , הציגו בכשרון רב , כוריאוגרפיה ותלבושות נהדרים !

ארגון  למופת  והקהל מכל הגילאים האזין בשקט

בצד המסכים היה תרגום לעברית

וכולנו  למרות שידענו את הסוף המר

בלִבִּנו נותרה  עצבות ותוגה

לנערה  הצעירה שמסרה את בנה לבעלה ואשתו ( האמריקאית )ובחרה במוות !

 בינתיים חלפו מספר ימים, תעדתי בפייסבוק בליווי מעט צילומים שצִלמתי והבלוג נותר לא עדכון...

ויש לציין שרכבת ישראל הוסיפה רכבת בלילה לטובת באי המופע בסופו .

והיום כשגִליתי בגוגל את הדודל היומי המוקדש לרחל המשוררת

חשבתי הנה סיבה טובה לכתוב פוסט (כבר זמן רב וויתרתי על פרסום הדודלים, כמו שלפעמים נהגתי בעבר )

אני משערת שעל רחל בלובשטיין (י"ט בתשרי התרנ"א -20 בספטמבר 1890- כ"ט בניסן התרצ"א -16 בארפריל 1931)

לבחור שיר אחד מכל שיריה היפים והנוגים זאת משימה קשה ובכל זאת :

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.

צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,

גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ

רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

למה אתם אומרים שחברות סלולריות לא מזכות את חשבונכם ורק גובים כספים?...

לפני מספר שנים היה לנו חשבון בחברת אורנג'

מזמן לא מחוברים אליהם ומספר הטלפון לא בשימוש !

לא תאמינו השבוע הגיע מכתב בדואר ובו רשום זיכוי !

חכו רגע ושמעו את הסכום

   2.60 ש"ח !

 ועניין אחר רציני יותר

 חברות השיווק השונות כגון: 'עִסקה  טובה' לא מפסיקים לנצל את תמימותם של אנשים, ובמיוחד אנשים מבוגרים

ואם רכשת פעם אחת באמצעותם ואפילו הרווחת בעסקה, הם לא מפסיקים לטלפן ולהודיע שזכית ב...וחבל לפספס וכדומה...

( למזלנו הפסיקו להתקשר אלינו)

והנה הסיפור :

אדם כבן 90 קיבל הודעה משמחת בשיחת טלפון שהוא יכול לרכוש מזגן קטן ב-200 שקלים בלבד!

שמח האיש ומסר את מספר כרטיס האשראי שלו , ואכן קיבל ע"י שליח  את המזגן שאמנם פועל ומחמם ,

אך שכחו לציין שמחתימים אותו על 'כרטיס מועדון' בסך 30 שקלים לחודש X 12 חודשים

למה הוא זקוק לכרטיס מועדו ?!

כשהתגלה הדבר בני משפחתו טלפנו לחברה הנ"ל שבהתחלה סרבה לבטל את המנוי הזה של כרטיס המועדון,

ורק לאחר דין ודברים הבטיחו לבטל, כמובן שיש לבדוק אם אכן הדבר נעשה!

ובלי קשר לבלוג מלאו לפני מספר ימים (28.1) 6 שנים!

התאריך נבחר באקראי או שבעצם לא נבחר, החלטתי אז לפתוח 

 והשאר הסטוריה...

לא נראה לי שהיה עלי לציין זאת בפוסט נפרד ,

אבל בכל זאת מביעה כאן תודה לקוראים, למבקרים וכמובן למגיבים

 לא קבלתי מכתב ממריאט שאני בקטגוריה של ה'גולדן בלוג',

וגם אראלה ממפעל הפייס לא התקשרה אלי

( וגם לונדון לא מחכה לי...)

אבל האמת שלא היו לי ציפיות, למרות שאני יודעת שלפחות שניים מחברי הבלוגרים המליצו על הבלוג שלי 

ועל כך תודה רבה !

בקטגוריה של צילומים.

נכון אני מעלה צילומים רבים ,ואוהבת את הפרגון שלכם והמשובים החיוביים,

אבל הייתי מגדירה את הבלוג שלי

כבלוג 'שונות'.

הוא כולל הרבה צילומים , ומידי פעם אפילו הגיעו למומלצים בישרא בתמונות

אבל יש בו גם סיפורים אישיים לעִתים,

לפעמים מתכונים

אירועים וחגים ,

תאריכים מיוחדים

אישים חשובים

לעיתים זכרונות 

המלצה על ספרים ,סרטים והצגות

ופינת העברית ( שהיתה פֹה פעם)

ועוד... 

  אז לפני כ-42 דקות

לבלוג מלאו היום 5 שנים !

בחיי בלוג זה לא מעט כנראה .

 אני לא משנָה את העיצוב  בדרך כלל

פעם היו כאן רקפות מסביב ,

וכבר מזמן  מככב ברקע הצבע הירקרק שאני אוהבת

תמונת הנושא ( שלא אני צלמתי) נשארת תמיד

משרה שלווה לדעתי ,

וכמובן המוטו הלקוח משיר של יום חולין (רחל שפירא) קבוע כאן :)

שמחתי להכיר חברים רבים

הקבועים ( שחלקם גם חברים בפייסבוק)

המבקרים במקרה

הנכנסים ( מעל 80,500 כניסות !)

המגיבים וגם אלה שלא ...

חמש שנים

 של שיתוף בחוויות ( מסע לפולין עם על ההתלבטויות והרגשות, נסיעה לקנדה עם הרבה תמונות ועוד)

 לפעמים התייעצויות ושאלות

לא תמיד הכל מספרת אבל יש כאלה שלמדו לקרא 'בין השורות'...

זהו, לא מסכמת הרי יהיה כאן עוד ,

ולכל אחד מכם מוגש  וורד וורוד